ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה הכהן, דנה היום בהצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן, הנוגעת לקביעת מועדים מוגדרים לתשלום הוראות הקבע. בפתח הדיון הסביר ח"כ אורי מקלב, שעמד בראש יוזמי ההצעה יחד עם ח"כ יריב לוין וח"כ משה גפני, כי המטרה היא לסייע לציבור לדעת בדיוק מתי יבוצעו החיובים, כך שהוא יוכל להיערך לקראתם בהתאם.
נציגת משרד התמ"ת, עו"ד חנה טירי, אמרה כי הממשלה מוכנה לתמוך בהצעה בתנאי שהספק הוא זה שיבחר את מועד החיוב מתוך 3 מועדים שיוגדרו בחוק. ח"כ מקלב אמר כי הוא מוכן להסכים להצעת הממשלה לקבוע מספר מועדים אפשריים לחיוב, אולם הצרכן הוא שיקבע את מועד החיוב עצמו מבין האפשרויות. ח"כ גפני הוסיף כי הצעת הממשלה מרוקנת את החוק מתוכן, שכן כבר כיום העוסקים יכולים לתת ללקוח לבחור ולא עושים את זה.
היו"ר שאמה-הכהן התייחס לנושא המועדים ואמר כי ההצעה של מנהלת פניות הציבור בחברת ישראכרט מרסל דביר, לקבוע 4 מועדי חיוב אפשריים בדומה למועדי החיוב בכרטיס האשראי (ה-2, 10, 15 או 20 בחודש), היא ראויה. הוועדה קיבלה את עמדתו של היו"ר והחליטה לאמץ את ההצעה.
נעה גבע, נציגת חברת יס, ציינה כי ככל שמתרחקים ממועד תשלום המשכורות הסיכוי לפרוע את החוב הולך וקטן. היא הוסיפה כי 80 אלף מלקוחות החברה משלמים באמצעות הוראת קבע וככל שהתשלום יידחה לסוף החודש הוא יקשה על הגבייה ויאלץ את החברה להעמיד למעשה אשראי לאותם לקוחות. ראש אגף פניות הציבור ברשות החשמל, מירב יוסף, ציינה גם היא כי אם כתוצאה מהחוק תהייה דחייה בחיוב הדבר יגרור עלויות אשראי, שיתגלגלו על הצרכנים.
מנגד, מנהל הרגולציה בחברת מירס, עו"ד לירון גולדנברג, אמר כי החברה מחויבת לשלוח חשבונית 8 ימים לפני החיוב, ולכן ביקש שמועד החיוב יהיה אחרי ה-10 בחודש. עו"ד גולדנברג אמר כי הוא תומך בהצעה של משרד התמ"ת, לפיה בעל העסק יבחר את המועד בתיאום עם הלקוח.
עו"ד טירי ממשרד התמ"ת אמרה עוד כי הממשלה מתנגדת להכליל בחוק הגנת הצרכן רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים. היא הסבירה כי מטרת חוק הגנת הצרכן היא לא להטיל אכיפה על רשויות השלטון. לדבריה, ניתן לכתוב במפורש שההצעה תחול על חשבונות מים אך היא לא צריכה לחול על חשבונות ארנונה. לעומת זאת, עו"ד נציג השלטון המקומי, עו"ד כפיר כהן, אמר כי הרשויות המקומיות תומכות בהצעה.