לאחר ששת החלטות ריבית אחרונות ללא שינוי, בנק ישראל הפתיע את השווקים כאשר הקדים והוריד ריבית בישראל, והיה לראשון בבנקים המרכזיים במערב לשינוי מדיניות. בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.5%, ואותת כי הורדות הריבית הבאות יהיו מדודות. בשוק נתנו סבירות של 60% שתהיה הורדה של הריבית, כך ששהחלטה של בנק ישראל תפסה לא מעט מהכלכלנים בהפתעה.
"הורדת הריבית הפתיעה אותי", אמר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי של בנק מזרחי טפחות. "סברתי כי הריבית אמנם תרד, אך בעוד חודש. עיון בהודעה מראה כי בנק ישראל הסיר את המונח "התפתחות המלחמה ואי הוודאות הנגזרת מכך" מהסיפא של דברי ההסבר, ומנגד הוסיף את המדיניות הפיסקאלית. כמו כן מתרשם בנק ישראל מאיתנות המשק ושוקי ההון, ששבו לעלות בעוצמה ולראייה לא הוזכרו הפעם בין הגורמים שהושפעו משמעותית לרעה מהמלחמה. אני מייחס לכך חלק נכבד להחלטת בנק ישראל.
"שינוי נוסף נוגע לסביבת האינפלציה. בנק ישראל הולך צעד נוסף ומעריך כי זו תיכנס לתחום היעד כבר ברבע הנוכחי. לבסוף, בניגוד להודעה הקודמת, בנק ישראל לא מזהיר כי הסיכון לפיחות השקל עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה. כל הגורמים הללו יכולים להסביר את הקדמת הורדת הריבית, שכן איש לא סבר כי תוסיף לעלות. סימני השאלה היו אם תרד היום, או בעוד חודש. עם זאת, חשיבות רבה יותר תהייה לתוואי בהמשך השנה וכאן אין שינוי: בנק ישראל עדיין רואה ריבית של 3.75-4.00 אחוזים בעוד שנה, כפי שצפה בתחזית הקודמת, מלפני חודש. כלו מר, אמנם עיתוי הורדת הריבית הוקדם, אך להערכתי בנק ישראל לא מתכוון לאותת בכך כי בשלו התנאים להפחתות ניכרות יותר גם בהמשך. בנק ישראל מניח הנחות חזקות, הן לגבי תוואי המלחמה (השפעה כלכלית פוחת והולכת כבר מתחילת השנה) והמסגרת התקציבית (התאמות תקציביות של כ-30 מיליארד שקל עד סוף השנה). אי הוודאות בקשר להנחות הללו גבוהה ולכן, שוב, סביר להניח כי החלטות הריבית בהמשך תהיינה תלויות נתונים ואין כאן הכוונה לסבב של הורדות ריבית מצד בנק ישראל", אמר מנחם.
פסגות: בבנק ישראל השתכנעו כי האינפלציה מאחורינו
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, אמר כי "ההחלטה של בנק ישראל להוריד את הריבית מאותת על מידת האמונה של בנק ישראל בכך שהאינפלציה שעדיין נמצאת מעל הטווח העליון של היעד אכן בדרך למרכזו במהלך החודשים הקרובים. על פניו, מדובר בהערכות שנראות סבירות לחלוטין שכן עוד לפני המלחמה וההאטה במשק בעקבותיה האינפלציה היתה במגמת ירידה והצפי היה שבנק ישראל יוריד בכל מקרה את הריבית באמצע השנה. עם זאת, עולה השאלה מדוע למהר ולהפחית את הריבית כבר עכשיו? אמנם המלחמה גרמה להאטה במשק אבל עיקר ההאטה אינה בצד הביקוש שכן לפי נתוני בנק ישראל היקף הרכישות בכרטיסי אשראי כבר חזר לרמתו ערב המלחמה.
"הורדת הריבית לא תשפר את מצב ענף התיירות או תגדיל את כח האדם שנפגע בגלל מחסור בפועלים זרים, בפועלים מיו"ש או פשוט כי מאות אלפי עובדים נמצאים במילואים. אנו עדיין בתקופת מלחמה שמייצרת אי ודאות גבוהה לגבי המגמות הכלכליות ובתקופה כזו בנק מרכזי יעדיף בדרך כלל להמתין ולבחון כיצד הדברים מתפתחים. לכן, אם בבנק ישראל החליטו שאפשר להתחיל להוריד ריבית, על אף שמצב המשק לא כזה שהופך החלטה כזו להכרחית, ניתן ללמוד מכך בעיקר שבעיני הבנק האינפלציה בדרך חזרה למרכז היעד בוודאות גבוהה מאוד. כעת, כשמגמת הריבית היא כלפי מטה, מצבו של הצרכן צפוי להשתפר מכיוון שהעלות החודשית של הלוואות כמו משכנתא או הלוואות לרכב תלך ותרד, מה שיותיר יותר כסף בכיס של משקי הבית. בנוסף, הירידה בעלויות המשכנתא מחד ועצירת הבנייה מנגד, תביא כנראה לגל מחודש של עליות מחירים בשוק הנדל"ן בטווח הבינוני. נציין כי אם בשנה האחרונה הציבור הגדיל את היקף הפיקדונות בבנקים או בקרנות הכספיות, הרי שאלו יהפכו עם הזמן לפחות אטרקטיביים, מה שצפוי להמשיך לתת רוח גבית לשוקי ההון", אמר גרינפלד.
דיסקונט: "להערכת בנק ישראל השפעת המלחמה על האינפלציה היא מרסנת"
נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט סבורה כי בהשוואה להודעה מסוף נובמבר, בנק ישראל פחות מוטרד מהאינפלציה. "להערכת בנק ישראל השפעת המלחמה על האינפלציה היא מרסנת, כאשר גורמי הביקוש הממתנים את האינפלציה חזקים מגורמי ההיצע (כדוגמת, החותים) שעשויים להאיץ אותה. יתרה מכך, הייסוף המשמעותי של השקל לאחרונה ימתן את האינפלציה. כמו כן, בנק ישראל מייחס חשיבות גבוהה לעובדה שגורמים שונים במשק מעריכים כי האינפלציה תשוב ליעדה כבר במהלך הרבעון הראשון, וגם הציפיות מהשוק לטווחים הארוכים יותר מצויות בתוך היעד. הערכות אלו מספקות לבנק ישראל מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי ואת תפיסתם להשפעת המדיניות המוניטרית על האינפלציה. יתרה מכך, לדברי הנגיד, גם ריבית של 4.5% הינה מרסנת.
"כצפוי, המדיניות הפיסקאלית תפסה מקום מרכזי בהודעה ובדברי הנגיד, תוך דגש על הצורך בהצגת מתווה יורד של יחס חוב-תוצר מ-25’ ואילך, כאשר לשם כך נדרשות התאמות לתקציב מצד ההוצאות וההכנסות כאחד, כבר מ-24’. עם זאת, הנגיד רוצה לראות בתקציב גם את הנושאים שתורמים לצמיחה בכל שכבות האוכלוסיה, ולא רק את הירידה ביחס חוב-תוצר. עד ההחלטה היו ממוקדים בבנק ישראל ביציבות הפיננסית, אך כעת עושים צעד מקדמי - באים לסייע למשקי הבית והעסקים, וככל שהנתונים יאפשרו, יוכלו להמשיך בהפחתת ריבית בנק ישראל מוסיף ומדגיש, כי תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית", אמרה שמיר.