ועדת הכספים קיימה היום (ב’) דיון בנושא דיווח הפרשים לעניין עמידה במגבלות הפיסקליות לשנת 2024. במסגרת הצגת דו"ח ההפרשים לקראת שנת התקציב ב-2024, הציגו באוצר כי הגידול הצפוי בהוצאות הממשלה לשנת 2024 נוכח המלחמה, בתרחיש של חודשיים לחימה בעצימות גבוהה בתוך 2024, עומד על כ-50 מיליארד שקל: תוספת ביטחון - 30 מיליארד שקל, גידול אקסוגני – 8.8 מיליארד שקל, הוצאות אזרחיות הנובעות מהמלחמה – 9.6 מיליארד שקל, המעמיד גידול של סה"כ 48.4 מיליארד שקל בהוצאה לעומת התקציב המקורי לשנת 2024. התקציב המקורי צפה הוצאה של 513.7 מיליארד שקל, והתקציב הצפוי כעת לפי התרחיש המתואר, עומד על 562.1 מיליארד.
לעניין תחזית הגרעון העדכנית ציינו באוצר כי היא מגולמת בכ-114 מיליארד שקל "שהם 5.9% מול 2.25% הקבוע בחוק, הפרש של 75 מיליארד שקל שיצריכו מענה, בהפחתת הוצאות או בהעלאת הכנסות". לצד כך ציינו באוצר כי בלי קשר למלחמה ההכנסות ממיסים היו נמוכות ב-10 מיליארד שקל מהתחזיות בעת אישור התקציב הקודם, וכי הדבר היה מצריך עדכון בדו"ח ההפרשים בכל אופן.
איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר ציין על רקע שאלות מדוע לא הובא תרחיש להימשכות הלחימה מעבר לחודשיים הראשונים של השנה כי יש אפשרות להביא תרחיש אחד בלבד במסגרת תקציב מדינה: "ייתכן שבהמשך השנה נצטרך לבוא ולעדכן אותו, נצטרך לבוא עם עדכונים ככל המלחמה תתארך".
חברי האופוזיציה תקפו את משרד האוצר וטענו כי סדר העדיפויות של שר האוצר שגוי וכי המידע לא עבר לידיהם כמו שהוא הוצג בוועדה. עוד נטען כי לשר האוצר היה נוח לא להביא את דו"ח ההפרשים בזמן, כדי למנוע סדר תקציבי אחר, שהיה מונע העברת כספים קואליציוניים. טענות שנדחו ע"י נציגי האוצר.
ח"כ ולדימיר בליאק: "אני חושב שהדוח הזה מספיק חשוב כדי ששר האוצר יגיע לפה וייתן תשובות. הייתה חשיבות קריטית לפרסום הדוח הזה לפני אישור חוק התקציב המתוקן לשנת 2023, כי אם חברי הקואליציה היו יודעים שיש בור של 67 מיליארד שקל הם היו סוגרים משרדים במקום לבזבז כספים קואליציוניים. אנחנו הצבענו לתקציב לשנת 2024 רק בחודש מאי השנה ואני מבין שיש הוצאות שקשורות למלחמה, אך יש גם 8.8 מיליארד שקלים של הוצאות שלא קשורים למלחמה, איך לא חזיתם את זה, מה שהשתנה במדדים עד עכשיו?"
ח"כ חמד עמאר: "אנחנו מקבלים כאן את הדוח ואני זוכר שבדיון שהיה לנו בתקציב דיברנו על ירידה של 25 מיליארד שקל בהכנסות ועלייה של 50 מיליארד שקל בהוצאות. התקציב היה נושא שהיה חייב לעבור אבל מה שמדאיג כאן בתקציב הזה הוא שאנחנו מדברים על 114 מיליארד שקל גרעון. הכלכלה היא דבר שצריך להיות יציב, אי אפשר לעבוד בכלכלה כשהכל באוויר, אנחנו לא יכולים להמשיך עם המצב הקיים כיום, מדינת ישראל היא מעל כולם והתקציב של מדינת ישראל הוא מעל כולם. אני מצפה מהאוצר להגיע אלינו כאן עם תקציב לשנת 2024 לא במצב שאנחנו מדברים על גרעון כזה גדול. אף אחד שיושב פה לא יכול להתחייב על המצב של המדינה לאחר המלחמה ולכן חייבים לקחת הכל בחשבון לתקציב 2024".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "בסוף הדוח הזה מציג תמונה מדאיגה בהנחות יחסית מקלות, בגדול יש לנו פחות הכנסות ממה שחשבנו של 35 מיליארד שקלים בערך ויותר הוצאות של 40 מיליארד שקלים בערך. יש כאן מסמך מקיף שהוציא ממונה התקציבים לשר האוצר עם שיקוף המצב שאומר שלמשרד האוצר וממשלת ישראל נדרש שינוי של סדרי עדיפויות. אנחנו יודעים מה קרה בתקציב 2023, 5 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים נגנבו, שום משרד לא נסגר להפך התקציבים שלהם גדלו, זה לא יאומן ההפקרה הזו".
ח"כ גלעד קריב: "מה שאני לא מצליח להבין מה מנע מכם לשים את הנתונים האלה על השולחן כבר לפני חודש, זה דוח חשוב, ברור לי שרציתם להקפיד בפרטים אבל אני לא מבין למה הפרטים לא היו לפנינו לפני שלושה או ארבעה שבועות, מה האתגר המקצועי שמנע מכם להביא את הדברים לפנינו לפני".
בתגובה לדברים השיב איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "המצב התקציבי השתנה בצורה דרמטית. בניגוד למשבר הקורונה שהיה וחלף, האירוע הזה ילווה אותנו שנים קדימה במגוון הוצאות שלא הולכות להשתנות, גם אחרי שהמצב הביטחוני ישתפר. נצטרך לשנות סדר עדיפויות. אני לא מקבל טענות שהיו הסתרה של נתונים, היה את דוח ההפרשים, שהסברנו שהמלחמה שפרצה לא אפשרה להגיש תחזיות שאפשר לעמוד מאחוריהן ב-1 לנובמבר. תכננו להגיע. הצלחנו בשבוע שעבר להעמיד תחזיות שאנחנו יכולים לעמוד מאחוריהן, המשמעות שנצטרך להגיע עם תקציב חדש, הכרעות לעניין גובה ההוצאות הפיסקליות ואיך מתכנסים אליהן".
לעניין הגידול האקסוגני בסך 8.8 מיליארד שקל הסביר: "תכננו אחוז גרעון מסוים השנה, הוא הסתיים ב-4% אחוז, ושנה הבאה יהיה באזור 6%, זה גרעון של 10%, זה גורם למדינה ללוות הרבה יותר ולכן הוצאות הריבית עולות, זה מגיע ל-3.7 מיליארד שקל, מעבר לגידול שהיה צפוי. גם חלק מהריבית וגם העובדה ששער החליפין גבוה ממה שצפינו, התייקרויות במחירי דלקים, סל בריאות שהתייקר לנו ביותר מ-700 מיליון, הסכמי ייצוב עם קופות חולים עם התייקרות של כ-800 מיליון שקל. יש שורה ארוכה של נושאים שמתעדכנים, בשנת 2024 גם ללא מלחמה היינו צריכים להגיע לעדכון מסוים".
רמי בז’ה, יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, אמר בעקבות הדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים על מתווה הפיצויים בעקבות מלחמת חומת ברזל: "חודש דצמבר עומד להסתיים ואף על פי הצהרת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי מתווה הפיצויים יוארך גם לחודש דצמבר, גם בדיון שנערך בנושא בוועדת הכספים, לא התקבלה החלטה שכזו, והדיון הסתיים בלא כלום. דיון ועדת הכספים היום מאפשר הצצה נוספת לביזוי אותו עוברות מליון משפחות העצמאים שממשיכות גם לאחר כ-80 ימים בצל הלחימה, לראות את חייהן קורסים, ולחיות בחוסר ודאות. עוד ועוד אנשי המילואים המשרתים בעומק הרצועה נאלצים לסגור את עסקיהם והאוצר מסרב לקבל החלטות ולתמוך במנוע הכלכלי של המשק.
"משרד האוצר ממשיך בחישובי קילומטרים, בעוד הקריסה של העורף הכלכלי של מדינת ישראל כבר כאן, נשבר ונשחק וטובע בים של ביורוקרטיה. עסקים רבים אף לא הצליחו לקבל את המענק שכבר אושר על אוקטובר, לא ניתן להגיש עוד בקשה למענק עבור נובמבר, לא הוחלט רשמית מה יקרה עם דצמבר, ואנחנו כבר בפתחה של השנה האזרחית החדשה, שהולכת להיות עצובה מאוד עבור העצמאים בכלל, ועבור בעלי העסקים בעוטף בפרט.
אנשי המילואים העצמאים ומשפחותיהם דומעים מול מציאות שקורסת יחד עם חיי חבריהם שנהרגו בקרבות, נרצחו או נחטפו. ומשרד האוצר ממשיך להבהיר להם את מקומם בסדר העדיפויות החברתי של מדינת ישראל. הם מגינים עלינו בחזית, ומשרד האוצר מפקיר אותם בעורף", אמר בז’ה.