משרד האוצר מפרסם כי 764 אלף מועסקים נעדרו בחודש אוקטובר מעבודתם בשל כלל הסיבות הקשורות למלחמה. מדובר בכ-18% מהמועסקים במשק, וזאת בהשוואה ל-17 אלף נעדרים בחודש ספטמבר - עלייה של כ-750 אלף נעדרים בשל המלחמה.
מנתוני האוצר, שנשענים על אלו שפרסמה הלמ"ס, 280 אלף מועסקים נעדרו בשל צמצום פעילות העסקים (צד הביקוש), כ-140 אלף בשל גיוס למילואים, ו-345 אלף בשל סיבות אחרות הקשורות לצד ההיצע.
שיעור גבוה של נעדרים ממקום העבודה מסיבות שקשורות למלחמה בענפי האירוח ואוכל (36%), בינוי (35%), ואמנות ופנאי (34%); ופחות בענפי המינהל המקומי (4%), ההיי-טק (10%), הבריאות (12%) והשירותים הפיננסיים (13%). בענף ההיי-טק בולט במיוחד שיעור המועסקים שנעדרו בגלל גיוס למילואים (7%) בעוד שיתר הסיבות מסבירות 3% בלבד מהנעדרים בענף.
סך המועסקים שנעדרו ממקום עבודתם בחודש אוקטובר (919 אלף) נמוך משיא גל הקורונה הראשון (אפריל 2020) אז היו כ-1.5 מיליון מועסקים שנעדרו ממקום עבודתם, ומעט גבוה מזה של גל הקורונה השני שחל באוקטובר 2020 (אז היו 836 אלף נעדרים וחל בו חג סוכות).
הפגיעה בעצמאים - פי 2 מהשכירים
עוד עולה מנתוני האוצר ההשפעה בפיזור גיאוגרפי, עם שיעור גבוה של נעדרים ממקום העבודה מסיבות שקשורות למלחמה בדרום וצפון המדינה ובפרט בנפות הגולן (39%), צפת (33%) ואשקלון (27%). עקב המצב, הלמ"ס לא פקד בחודש אוקטובר את ישובי עוטף עזה.
שיעור גבוה של נעדרים ממקום העבודה מסיבות שקשורות למלחמה בקרב עצמאים ובפרט בקרב עצמאים שאינם
מעסיקים (33%) - פי 2 משיעור השכירים שנעדרו ממקום עבודתם מאותן סיבות. כמחצית מהעצמאים שאינם
מעסיקים נעדרו בשל סיבות הקשורות לצמצום הפעילות העסקית (16%).
זינוק בעבודה מהבית
זינוק חד בשיעור שעות העבודה מהבית בחודש אוקטובר (17%) ביחס לספטמבר (7%). העבודה מהבית נפוצה יותר בענפי ההיי-טק (46%) והשירותים הפיננסיים (43%). כמו כן שיעור העבודה מהבית עולה במידה ניכרת עם רמות ההשכלה כאשר נשים עובדות מהבית יותר מגברים בכל רמות ההשכלה. ייתכן שהאפשרות של נשים לעבודה מרחוק הייתה גורם ממתן לשיעור הנעדרות מסיבות הקשורות למלחמה, כך לפי נתוני האוצר.