עם פרוץ המלחמה בנק ישראל השיק תוכנית מכירות דולרים מיתרות המט"ח בהיקף של 30 מיליארד דולר, לצד אספקת נזילות בהיקף של 15 מיליארד דולר. עם החלשות השקל בחדות בנק ישראל פעל בחודש אוקטובר וניצל כמעט שליש מתוכנית הרכישות. אלא שבחודש נובמבר חל שינוי כיוון.
הירידה בהיתכנות לחזית נוספת בצפון לצד החלשות הדולר בעולם הביאו להתחזקות משמעותית של השקל בנובמבר, שהיה למטבע שהתחזק בשיעור הגבוה מבין המטבעות המובילים באותו חודש. כפי שכתבנו בזמנו, נאום נסראלל הפושר עשה לבנק ישראל את העבודה, ולפי נתוני יתרות שוק המט"ח שפורסמו היום (ה’) עולה כי בנק ישראל הסתפק במכירות מט"ח בהיקף של 338 מיליון שקל בלבד בנובמבר. לשם השוואה, בחודש אוקטובר מכר בנק ישראל 8.2 מיליארד דולר בשוק.
יתרות המט"ח של בנק ישראל גדלו בנובמבר בכ-6.93 מיליארד שקל לכ-198 מיליארד דולר. יתרות המט"ח מהווים 38.3% מתוצר המשק. גידול יתרות המט"ח מוסבר בעיקרו על ידי שערוך יתרות בסך של 7.26 מיליארד שקל בקיזוז של מכירות המט"ח בנובמבר והעברות הממשלה לחו"ל בסך של כ-70 מיליון שקל.
לאחר שהתבסס מעל הרמה של4 שקלים, הדולר נסחר כיום סביב הרמה של 3.7 שקלים ’בלבד’. בשוק מסתכלים בקרוב על שוק המט"ח שמשמש כברומטר בעת הזו של חוסר ודאות. אם החזית הצפונית תתעצם, סביר להניח שהשקל ייחלש מול הדולר מחדש.
בנק ישראל ממוקדם כיום בעיקר בייצוב שוק המט"ח מאשר באינפלציה שהורידה ראש נוכח הירידה בקצב האינפלציה בעולם. הרגישות לשוק המט"ח נובעת, בין היתר, מהעובדה שהמשק הישראלי מבוסס על ייבוא, והחלשות השקל מייקרת את הייבוא, ובתורה מתגלגלת לאינפלציה.