מלחמת "חרבות ברזל" משפיעה על כלכלת ישראל בצד ההיצע - בעיקר ירידה בכמות העובדים במשק, בין אם מדובר באלו שגויסו למילואים, מפונים מאזורי הקרבות, חזרה של עובדים זרים לארצותיהם והפסקת עבודה של עובדים מהרש"פ, וירידה בביקושים. אין עדיין ודאות לגבי משך זמן המלחמה, משך זמן גיוס מילואים בהיקף נרחב והשאלה אם המלחמה תיוותר בזירה אחת או תתפשט לזירות נוספות עדיין עומדת בהינה.
המלחמה מובילה לגידול בהוצאות הממשלה, לירידה בהכנסות המדינה ממסים, לעלייה בגרעון התקציבי ולצורך
בעדכון תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024. במשרד האוצר מעריכים כי עלויות המלחמה יסתכמו ב-200 עד 150 מיליארד שקל, ולעומתם, לפי הערכה של בנק ישראל, היקף עלויות המלחמה בשנים 2023–2025 צפוי להסתכם ב-163 מיליארד שקל, ובנוסף צפוי אובדן הכנסות ממסים של כ-35 מיליארד שקל.
הביקורת כעת על אישור השינויים בתקציב היא על הקצאת כספים למקורות שלא מחוללים צמיחה. וזה בעייתי במיוחד נוכח מצב החירום שכן התחזית לצמיחה בעקבות המלחמה נעה בין 0% (הערכת בנק הפועלים) ועד 2.4% (הערכת בנק ישראל), בעוד שהתחזית לצמיחה ב-2024 נעה בין 1.3% ל-2%. התחזית לגרעון לשנה הבאה עומדת על 5%.
המלחמה מובילה לגידול חד בהוצאות הממשלה לצד ירידה בהכנסות המדינה, ועקב כך לגידול בגרעון התקציבי וביחס חוב תוצר. לפי בנק ישראל, במצב זה קיימת עדיפות פיסקלית למתן ככל האפשר את הגידול בגרעון התקציבי, על ידי הסטת הוצאות קיימות למימון הגידול בתקציב.
סך ההוצאה לצורכי המלחמה השנה (2023) נאמד ב-28.9 מיליארד שקל (17 מיליארד שקל מתוכם להוצאות ביטחוניות וכ-12 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות ואחרות. מימון הגידול מבוסס על תוספת תקציב של כ-25.9 מיליארד שקל (90%) והסטה מתקציבים אחרים של כ-3 מיליארד שקל.
מימון העלויות של המלחמה יגיע ברובו מגיוסים בשוק איגרות חוב ממשלתיות ובחלקו מסיוע של הממשל בארה"ב. בזמן שעלויות המלחמה צפויות להיות גבוהות מעלויות הקורונה, בסופו של דבר הבנים והנכדים יישאו בנטל החוב המדובר. אלא שבממשלה חושבים על היום שאחרי, פסחו על האפשרות לקצץ איפה שאפשר ופשוט עשו הפוך. הגדילו את התקציבים למשרדי הממשלה על מנת לחזק את הקואליציה.
תקציב משרד המורשת של עמיחי אליהו היה 74 מיליון שקל, ולאחר השינוי יהיה 101 מיליון שקל. אורית סטרוק הכפילה את התקציב למשרד למשימות לאומיות עלה מ-133 מיליון שקל ל-343 מיליון שקל, המשרד למעמד קידום האישה עלה מ-3.5 מיליון שקל ל-15 מיליון שקל, המשרד לשת"פ איזורי של דודי אמסלם הפך מ-22 מיליון שקל ל-38 מיליון שקל, עמיחי שיקלי זכה במשרד התפוצות ל-91 מיליון שקל לעומת 56 מיליון שקל בתקציב המקורי. באופן לא מפתיע משרד המודיעין היחיד שקוצץ מ-25 מיליון שקל ל-22 מיליון שקל. ממשרד החקלאות קוצצו 500 מיליון שקלים, דווקא בעת שחקלאי העוטף והצפון זקוקים לסיוע נרחב בין אם בעובדים או בממון. ב’כאן’ דווח כי במסגרת הגדלת התקציב הופנו 11 מיליון שקל לטובת גופי תיאום וקישור, אלו שמסייעים לתלמידי הישיבות להסדיר את הפטור משירות צבאי. התקציב עבר אתמול בקריאה ראשונה ואם לא יהיו הפתעות הוא יעבור בקריאה שניה ושלישית בתחילת השבוע.