על רקע הדיווח הבוקר (ב’) בעיתונות הכלכלית כי האוצר מתעתד לבקש הלוואה מבנק ישראל לשם הוצאות המלחמה, במשרד האוצר מיהרו להכחיש את הפרסום.
"החשב הכללי מבקש להבהיר כי מאז תחילת המלחמה גייסה מדינת ישראל כ-30 מיליארד שקל, מתוכם כ-16 מיליארד שקל במטבעות זרים בשווקים הבינלאומיים. כלל ההנפקות מבוצעות במחירי שוק ומדווחות באופן מיידי ושוטף באמצעות מערכות מידע שוק כגון בלומברג. כמו כן, ניתן גילוי חודשי להנפקות במסגרת דיווחי הגירעון לעניין אפיקי המימון של המדינה, כמו גם בתדרוכים שונים שנעשו על ידי גורמי המקצוע באגף החשב הכללי. החשב הכללי מבהיר כי יכולות המימון של מדינת ישראל מאפשרים לממשלה לממן באופן מלא ומיטבי את כל צרכיה. חטיבת המימון באגף החשב הכללי תמשיך לפעול בכלל הערוצים במטרה לממן את פעילות הממשלה ובכלל זה את כל הצרכים הנובעים ממלחמת חרבות ברזל והסיוע הכלכלי והאזרחי לעורף".
הזינוק בגירעון התקציבי כפי שפורסם בשבוע שעבר לרמה של 2.6% מהתוצר מהווה סנונית ראשונה להשלכות המלחמה על המגזר הציבורי. אנו עדים להמשך גידול יתר של ההוצאות אל מול קיטון של ההכנסות. "תנועת מספריים זו החלה עוד לפני פרוץ המלחמה. סוכנויות דירוג האשראי עמדו על כך ואף המליצו לתגבר רכיבים תומכי צמיחה בתקציב", אמר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות.
על מנת להמחיש את התפנית השלילית, מנחם מציין כי אך לפני מספר חודשים הוחלף התקציב ההמשכי לתקציב דו שנתי לשנים 2023 ו-2024 ונקבע יעד גירעון של 1% אחד מהתוצר לשנה הנוכחית. "אז דובר על עצם המעבר מעודף (שהיה בתקציב) לגירעון והנה תוך זמן קצר הגירעון מזנק לרמה של פי 3 (במונחי תוצר) מהיעד.
לא זו בלבד, גירעון של 2.6% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים עוקף את התחזית הטריה של בנק ישראל מהחודש שעבר לשנה זו, 2.3%, ומאתגר עוד יותר את התחזית ל-2024, העומדת על 3.5% מהתוצר. בהקשר זה, 2024 אכן עלולה להיות שנה מסובכת עוד יותר, בתלות בהתפתחויות המלחמתיות.
"בנק ישראל ממליץ לממשלה לבצע את ההתאמות הנחוצות לצרכי המלחמה והשלכותיה הישירות והעקיפות על המשק, תוך שמירה על מסגרת ומשמעת תקציבית ולשדר זאת, כדבריו, לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל", הוסיף מנחם. "כמו כן הוא רואה חשיבות מיוחדת לכך שהממשלה תציג את מחויבותה לאחריות פיסקלית באמצעות מאמץ ממשי לצמצום הוצאות שהפכו לנחוצות פחות בעת הזאת".
התפתחות הגירעון בחודשים הבאים, בתלות, כמובן, בהתפתחות המלחמתית, תשקף האם אכן כך נעשה. "הממשלה תצטרך להראות מאמץ לשמור על מסגרת ההוצאות, על מנת שסוכנויות דירוג החוב לא תמהרנה לבסס על כך הורדות דירוג אפשריות, ועל מנת שבנק ישראל עצמו לא יראה בפריצה תקציבית שיקול שיגביל את יכולתו לסייע למשק דרך הורדת ריבית עתידית. אחת הדרכים לעשות זאת תהייה שינוי של הרכב התקציב והצגת מחויבות ליעד גירעון תקציבי פוחת, במונחי תוצר. אמנם, נקודת המוצא תהייה גבוהה יותר, אך תוואי כזה ישקף את מחויבות הממשלה לחתירה להכלה תקציבית של האירוע. כמו כן, צעד כזה יוכל לקזז חלק מההשפעות השליליות על מחיר ההון במשק", אמר מנחם.