הדולר מטפס ב-0.2% מול השקל ונסחר ברמה של 4.01 שקלים, וזאת בצל התחממות המלחמה במזה"ת. שערו היציג של הדולר מול השקל נקבע אתמול לראשונה מזה 8 וחצי שנים מעל ל-4 שקלים. נראה כי בנק ישראל מוכר דולרים בשוק על מנת למתן את הפיחות של השקל. אתמול אותת בנק ישראל כי הוא מתמקד ביציבות שוק המט"ח מאשר שינוי המדיניות המוניטרית, כך שמי שציפה להורדת ריבית בפגישה הבאה עשוי להתבדות.
"שער החליפין שקל – דולר בין הבנקים גבוה מהשער היציג ומאותת על המשך פיחות השקל", אמר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות. "חשיבות סמלית יש לכך שהשער היציג חלף על פני רף של 4 שקלים לדולר - רף שהוזכר עוד בימים שהסוגיה המשפטית עמדה בראש סדר היום. גם הודעת חברת פיץ’ על הכנסת הדירוג של ישראל תחת "מעקב שלילי" תפעל לרעת השקל בין היתר משום עיתויה. משוקי המניות בחו"ל לא מסתמן כיון מוגדר (המדדים שם נעו בין עליות לירידות זניחות) ומכל מקום ניכר כי הזיקה ביניהם לבין שער החליפין של השקל נמוכה ופוחתת בימים האחרונים (ובטח מתחילת המלחמה). מדובר בשינוי של ממש מהשנה-שנתיים האחרונות - אז הקשר היה חזק בהרבה, גם ברמה יומיומית.
"כניסת בנק ישראל לשוק (לאורך זמן) באמצעות תכנית הרכישות שלו תמשיך למתן את התנודות ולהגביל פיחות יתר של השקל כנגד הדולר. קשה להעריך היכן היה שער החליפין בהיעדר תכנית זו. מכל מקום, הבנק סבור כי עד כה עלה בידו לייצב את התנודות בשוק המט"ח ולדבריו אינו מעוניין כי כלי מדיניות מוניטרית אחרים (והריבית בראשם) יאתגרו תכלית זו בטווח המידי. אמנם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר היה נמוך מהמשוער (פעם רביעית בחמשת החודשים האחרונים), אך בנק ישראל עדיין רואה - וביתר שאת, כדברי הנגיד ירון, את פיחות השקל בתור הסיכון המרכזי לאינפלציה. לכן, אותת אתמול המשנה לנגיד אביר כי הבנק אינו מתכוון להוריד את הריבית בשבוע הבא (ב’) ובכל מקרה לא בשיעור חד לפי חלק מציפיות השוק. איתות זה כשלעצמו עשוי לפעול לתיסוף השקל. מכל מקום, גם אפיק זה רגיש מאוד להתפתחויות הביטחוניות, מגיב להן בעוצמה (לכל כיוון) ועשוי להיות נתון לתנודות חזקות. צריך זכור כי כבר כיום הוא מפוחת פיחות יתר של יותר מ-10% גם מנקודת הריאות של בנק ישראל. לכן, אם הסביבה הביטחונית תשתפר והפנדמנטלס הכלכליים יהיו שוב דומיננטיים יותר - יש פתח רחב לתיסוף השקל", אמר מנחם.