לפני ואחרי החגים הן תקופות שונות, לפני החגים אנשים נוטים לדחות החלטות על שינויים או על יישום של שינויים אל ’אחרי החגים’. זה קורה לא רק ברמה הצרכנית, אלא גם חברות לוקחות בחשבון את החגים לטובת קבלת החלטות עסקיות או לפיטורים של עובדים. כפועל יוצא גם משקיעים נותנים תשומת לב מיוחדת לנתוני החגים, ומתייחסים אליהם כברומטר למצב הכלכלי.
ישנו גורם נוסף חשוב ופחות צפוי שהחלטותיו והתנהלותו מושפעים מהחגים: הבנקים המרכזיים. גם הבנקים המרכזיים מושפעים בעקיפין מאותן סיבות שתוארו קודם. בישראל, עונת החגים מתרחשת בספטמבר וגם אם זה לא צויין רשמית, לא מן הנמנע שהחלטת בנק ישראל החודש להמתין עם העלאות ריבית קשור לרצון שלו לחכות לאחרי החגים. בעולם, כשמדברים על עונת החגים מתכוונים כמובן לחגים האזרחיים, בדצמבר, כך שמבחינה הזאת ספטמבר היה במובן מסוים תחילתה של תקופת ההמתנה. השנה תקופת החגים עשויה להיות בולטת יותר במובן של ההתנהגות לפני ואחרי החגים, כשרבים יצטרכו לקבל החלטות בעקבות העלאות הריבית הדרמטיות שהתרחשו בשנתיים האחרונות ואולי חיכו איתן.
ככל שנתוני החגים השנה יהיו חלשים באופן חריג, הם עשויים להיות קו פרשת המים גם מבחינת המדיניות המוניטרית לעבר החזרה למדיניות מקלה, שיתבטא בשלב הראשון בדיבורים על הפחתת ריבית. עד לחגים הדלת להמשך העלאות ריבית פתוחה עדיין, אף שבתקופת ההמתנה לחגים סביר שהם יעדיפו לא לקבל החלטות משמעותיות להמשך העלאות (בארה"ב וישראל הצפי הוא להעלאה אחת נוספת).
עתיד הריבית כידוע חשוב לא רק לנוטלי משכנתאות או משקיעי הפקדונות אלא קריטי גם לתמחור שוקי המניות. למעשה ירידות השערים בוול-סטריט באוגוסט וספטמבר מיוחסות ברובן להמשך עליית הריביות הארוכות. כלל אצבע הוא שלאחר הפחתת ריבית ראשונה שוקי המניות נוטים לעליות, כשהרציונל מאחוריו הוא שהיא מורידה מאטרקטיביות האלטרנטיבות (אג"ח ופקדונות) ומציפה את הערך המהוון של רווחיות החברות. אלא שכלל האצבע הזה לא תמיד מתרחש, ויש כלל אצבע שעוזר להעריך אם כלל האצבע הראשון יתקיים או לא. כלל האצבע הוא לבחון אם הלחץ לאותה הפחתת ריבית ראשונה מגיע ממשבר כלכלי או מהתקררות אינפלציה (שמלווה בהתקררות כלכלית מדודה).
לאחרונה המומנטום הכלכלי דווקא מפתיע לטובה, כשבלטו למשל לטובה בספטמבר פרסומי המכירות הקמעונאיות בארה"ב, עם עליה של 0.6% לעומת צפי ל-0.1%, וסקר מנהלי הרכש בחברות השירותים (של ISM) שהפתיע ברמת התרחבות של 54.5 לעומת צפי ל-52.5. אומנם נתון האבטלה הפתיע לרעה, כשעלה מ-3.5% ל-3.8%, אך גם קובעי המדיניות בבנק הפדרלי וגם בממשל האמריקאי המעיטו בערכו. שרת האוצר האמריקאית ילן למשל אמרה שההתקררות בשוק העבודה בריאה ואיננה מאופיינת בפיטורים המוניים. על פניו נראה שגם בגזרת האינפלציה התנאים טובים לשוקי המניות, כשהיא המשיכה ברוב המדינות להתקרר בספטמבר, ושרת האוצר יילן אף ציינה בנאומה החודש את התקררות האינפלציה במדינות מפותחות רבות. אך שוק ההון לא מגיב לקצב האינפלציה עצמו אלא לקצב לעומת הציפיות המוקדמות שהיו לגביו ובנקודה הזאת נרשמה אכזבה בספטמבר. ההפתעות האמורות לרעה השתקפו ב’מדד הפתעות האינפלציה של סיטי’, שחזר לעלות בספטמבר, לראשונה מזה 5 חודשים. הפתעות אינפלציה בולטות נרשמו למשל בארה"ב (3.7% לעומת צפי ל-3.6%), קנדה (4.0%, לעומת צפי ל-3.8%), צרפת (4.9% לעומת צפי ל-4.8%) ואפילו ישראל (4.1%, כשהצפי היה ל-4.0%).
רוב הפתעות האינפלציה הגיעו כנראה מהחזרה המפתיעה של מחירי האנרגיה לעליה באוגוסט, עליה שנמשכה גם בספטמבר. העלייה במחיר הנפט עשויה היתה להיתפס כחיובית אם היתה נובעת ברובה מהתעוררות מחודשת של הביקושים בעולם, אך היא הוסברה ברובה בזעזועים בהיצע, כשבלטו קיצוצי תפוקה של סעודיה ורוסיה. למעשה בצד הביקוש החששות דווקא גברו, בעיקר מצד סין. שרת האוצר יילן התייחסה אליה ואמרה החודש שהיא רואה בעיות בסין הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, בעיות שיתכן ואף תהיה להן זליגה מסוימת לארה"ב.
בהקשר הזה אגב הנשיא האמריקאי ביידן הפתיע כשהסביר שלארה"ב אין כוונה להיפרד מסין אלא להסיר את הסיכונים הכרוכים בפעילות מולה. אם נחזור לסוגיית האינפלציה מול התחדשות ההתייקרות במחירי האנרגיה היו בפרסומי האינפלציה גם כמה חדשות טובות ובראשן שקצב עליית מחירי הדיור (שכירות) ממשיך להתמתן (אף שהוא עדיין מהיר). בישראל לדוגמה השכירות התמתנה משינוי שנתי של 7.5% במאי ל-6.2% באוגוסט. סביר להניח שככל ובחודשים הבאים המדדים הגבוהים של 2022 ותחילת 2023 יצאו מהחישוב נתחיל לראות אחרי החגים האזרחיים, כלומר בתחילת 2024 את האינפלציה יורדת עוד מדרגה ולראשונה מתחילה להתבסס סביב מרכז היעד שלה, מה שיאפשר גם לבנקים המרכזיים להתחיל לדבר על הפחתות. רק קחו בחשבון שבין תחילת הדיבורים להכנת השוק להפחתה ועד למעשים יעברו כנראה כמה חודשים נכבדים. השוק מעריך כעת שהפחתות הריבית בארה"ב יתחילו רק ברבעון השלישי.
**הכותב הוא מנכ"ל קרני פמילי אופיס**