הגרעון של הממשלה בחודש אוגוסט עלה ל-1.3% מהתוצר והתסכם ב-5.7 מיליארד שקל לעומת 1% ביולי. לפי קצב עליית הגרעון הממשלתי נראה כי בתום 2023 הגרעון יחרוג מהיעד, מה שיערער את אמינות הממשלה שכן היא נמדדת לעומת התחזיות שנתנה.
בשבוע שעבר הודה שר האוצר, בצאלאל סמוטריץ’, לא לפני שניסה לשפץ את הנתונים אך נתקל בהתנגדות פקידי האוצר, כי התחזיות שנלקחו בחשבון בעת גיבוש תקציב המדינה השתנו לרעה. בזמנו צפה האוצר כי הגרעון יסתכם ב-0.9%, מה שנראה היום מנותק מהמציאות שכן הגרעון צפוי לעלות מעל 2% בסוף השנה - מעל פי 2 מהתחזיות.
הוצאות הממשלה עמדו באוגוסט על 39.5 מיליארד שקל, לעומת 35.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה היקף ההוצאות של הממשלה הסתכם ב-302.9 מיליארד שקל לעומת 282.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 7.3%.
בתוך כך, הכנסות המדינה ממסים המשיכו לרדת, בין היתר, בצל הקיפאון בשוק הנדל"ן. הכנסות המדינה ממסי מקרקעין נפלו בכ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ההכנסות ממסים ירדו ב-4.3% לעומת שמונת החודשים המקבילים ב-2022. סך הכנסות הממשלה בחודש אוגוסט הסתכמו בכ-33.7 מיליארד שקל, סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכמו בכ-303.3 מיליארד שקל, מתוכן הכנסות אחרות של כ-17.2 מיליארד שקל, לעומת 315.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
שיעור הקיטון בסך ההכנסות עומד על כ-3.9%. הגידול בהוצאות החברתיות נאמד ב-13.1% - הרבה מעבר למתוכנן בשיעור של 7% בלבד. הוצאות כלל המשרדים חרגו מהמתוכנן גם הם (9.6% לעומת 7.8%).
אם המגמה השלילית תימשך האוצר יצטרך לגייס הון כדי לממן את הגירעון, כלומר להנפיק אג"ח ממשלתי, מה שעלול להעלות את התשואות בהמשך, או לבצע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה.