על פי נתונים ראשוניים שנאספו באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ברבעון הראשון של שנת 2023 נרשמה ירידה משמעותית בעסקאות השקעה זרות בישראל והן הסתכמו בכ-2.6 מיליארד דולר. מדובר בירידה של כ-60% לעומת הממוצע בכל אחד מהרבעונים בשנים 2020 ו-2022.
הירידה מתבטאת הן במספר העסקאות והן במספר המשקיעים שירדו שניהם בשליש לעומת השנים הקודמות. במקביל, על פי נתוני הלמ"ס, סך ההשקעות הזרות הישירות בישראל ברבעון הראשון נפלו ב-34% והסתכמו בכ-4.76 מיליארד דולר.
הסכום הממוצע לעסקת אקזיט ברבעון זה ירד בכ-80% מכ-307 מיליון דולר לעסקה בשנים 2020 ו-2022 לכ-56 מיליון דולר לעסקה ברבעון הראשון של 2023. ניתן לייחס חלק מהירידה לצניחה בשווי חברות טכנולוגיה רבות בארה"ב. ביטוי נוסף למגמה זו הוא העובדה שחברות נוספות גייסו הון לפי שווי נמוך יותר מגיוסים קודמים.
הנתונים הקשים הללו פורסמו במסגרת דוח האוצר להשקעות זרות ל-2022. את נתוני 2023 אפשר היה למצוא בעמודים האחרונים של הדוח, שכן זה לא משהו שאפשר להתפאר בו. והנתון הקשה מגיע למרות שמשרד האוצר השקיע מאמצים רבים בשנה האחרונה בקידום ההשקעות הזרות בישראל ופתיחת שווקים חדשים עבור יזמים ישראלים בחו"ל.
אגף הכלכלן הראשי הוביל את החתימה על מספר הסכמים כלכליים עם מדינות הסכמי אברהם, שנועדו ליצור תשתית פיננסית וכלכלית בין המדינות. לאחר כניסתם לתוקף של הסכם ההשקעות והסכם הסחר החופשי עם איחוד האמירויות, ישראל נמצאת בשלבים מתקדמים לחתימת הסכמי עידוד והגנה על השקעות עם בחריין ומרוקו. זאת בנוסף למו"מ שישראל מקיימת עם מדינות נוספות ברחבי העולם במטרה לקדם הסכמי השקעות בין המדינות, ובהן בריטניה וטורקיה. עם זאת, המאמצים הללו כפי שרואים לא נשאו פרי.