בית המשפט לערעורים בארה"ב קבע כי חברת גרייסקייל, קרן GBTC לא נזילה, רשאית להשיק תעודת סל עוקבת ביטקוין. המשמעות היא, ככל שלא יוגש ערעור או יתקבל ערעור, כי על ה-SEC לבחון מחדש את החלטותיה בקשר ל-GBTC, ובכלל זה לאשר את המרת קרן GBTC לקרן סל.
היות והשקעה בתחום הקריפטו נחשבת מסוכנת מכיוון שהמטבעות נוטים לנוע בקיצוניות מבחינת המשקיע, קרן סל מהווה אלטרנטיבה וחשיפה מאוזנת יותר לתחום הקריפטו, בניגוד לקרנות נאמנות שמנהלות את המניות אקטיבית ועוסקות בסחר, מכירה וקנייה.
מדינות שונות בעולם ובראשן ארה"ב, בהתאם לאישור מתאים של הרשות לניירות ערך (SEC), הביעו כבר בעבר עמדה תקיפה יחסית כלפי תחום הנכסים הקריפטוגרפים והנפקתם וארה"ב אף הגבירה מאמצי האכיפה שלה בתחום, לרבות באמצעות הקמת יחידת סייבר לצורך כך, מתוך השקפה שנכס קריפטוגרפי הינו נייר ערך ולכן גיוס הון בדרך של ICO (Initial Coin Offering) כפוף לחוקי ניירות ערך ויש לנקוט הליכי אכיפה על הפרתם. מסיבה זו ומטעמים המבטאים את החשש מטכנולוגיית ושוק הקריפטו, דחה ה-SEC את בקשת גרייסקייל.
מן הצד השני, במדינות אחרות, נמשכים הניסיונות למשוך יזמים לבצע ההנפקות ולהקים פלטפורמות מסחר, בין היתר על-ידי מתן הקלות מס וקביעת תחום רחב יותר של נכסים קריפטוגרפים שאינם נדרשים לעמוד בכללי הרגולציה.
בכל מקרה ברור שהסביבה הרגולטורית היא מרכיב משמעותי להתפתחותה של תעשייה פיננסית והגם שגישת הרגולטורים במדינות השונות לתחום הנכסים הקריפטוגרפים אינה אחידה, נראה שבחלוף הזמן מתחדדות העמדות, ההבדלים והקווים המשותפים בגישות השונות לנכסים הקריפטוגרפים.
הרגולטורים בישראל טרם הצליחו להדביק את מהירות ההתפתחות הטכנולוגית והחקיקה בנושא אסדרת הפעילות במטבעות הדיגיטליים טרם הושלמה, אך ניתן להיווכח בסנוניות של אסדרה שהחלה עם התגבשותה של וועדה לבחינת אסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים לציבור לצורך בחינת תחולת חוק ניירות ערך על הצעות והנפקות לציבור בישראל המבוססות על רישום מבוזר והמסחר, שעקבה אחרי מגמות והתפתחויות בתחום הנכסים הקריפטוגרפים ואופן התמודדותם של רגולטורים שונים בעולם עם הנכסים הקריפטוגרפים.
בתחילת שנת 2023 רשות ניירות פרסמה הצעה להערות ציבור בנושא תיקוני חקיקה של דיני ניירות ערך הקשורים בתחום הנכסים הדיגיטליים, שהתייחסה להצעה לציבור, הפעלת בורסות, ייעוץ ושיווק השקעות, ניהול תיקים וקרנות נאמנות, ולאחר שהרשות בחנה ושקלה את הערות הציבור שהתקבלו, התפרסמה במהלך חודש אוגוסט הנוכחי הצעה מעודכנת הכוללת מספר שינויים, ובכלל זה הרחבתה של התשתית האסדרתית בעניין פעילות בורסה ומסלקה בנכסים דיגיטליים, הוסף תיקון עקיף לחוק איסור הלבנת הון המחיל את הוראותיו על בורסות של נכסים דיגיטליים, וכן הוארכה הוראת התחילה המוצעת.
המפקח על הבנקים פרסם אף הוא השנה מסמך עקרונות לדיון בעניין אסדרת הפעילות במטבעות יציבים בישראל, שמטרתו לאפשר פעילות במטבעות יציבים תוך ניהול הסיכונים הכרוכים בשימוש בהם.
וברוח הקריפטו הנושבת, אף בית המשפט העליון בישראל דחה בינואר האחרון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב שפסק, כי סירובו של בנק שלא לאפשר להפקיד את רווחיהם ממסחר במטבעות קריפטו הינו סירוב לא סביר.
דומה שגם בישראל מתחדדת התובנה כי יש לאפשר התפתחות של תחום הנכסים הקריפטוגרפים בפן העסקי והרגולטורי וכי נדרשת דינאמיות להתאים את עצמה לשינויים בשוק תוך זמן קצר, כדי לאפשר את חדשנות לצד ההגנה על המשקיעים. קיימת חשיבות רבה להעמיד בידי הרגולטורים את היכולות והכלים שיאפשרו גמישות כזו ללא צורך בשינוי חקיקה שבדרך כלל נסמך זמן רב ותלוי בגורמים רבים.
**הכותב הוא עו"ד, שותף מייסד משרד עוה"ד רויזר - טוני**