השבוע פורסם כי גב’ אסתר פרימן, שנאבקה כעשר שנים מול בנק הפועלים על כך שסרב להפקיד את רווחיה מהמטבעות הדיגיטאליים בחשבונה החליטה למחוק את תביעתה כנגד הבנק בשל מהטעם ש"ההליך הפך ללא רלוונטי" (ציטוט דברי בא כוחה).
החלטתה של הגב’ פרידמן ככל הנראה מתכתבת עם החלטת בית המשפט העליון מיום 22.1.2023 שבה נדחה ערעור שהגיש בנק דיסקונט באותו נושא על החלטת בית המשפט המחוזי שפסק בשנה שעברה לטובת בני הזוג יפעת ורועי ערב, בנימוק שסירוב הבנק שלא לאפשר לבני הזוג להפקיד את רווחיהם ממסחר במטבעות קריפטו הינו סירוב לא סביר.
בעניין בני הזוג יפעת ורועי ערב, נימק בית המשפט העליון את פסק דינו בתהליך האסדרה שהחל מחודש דצמבר 2022 לעיסוק הבנקים בפעילות הקשורה לנכסים קריפטוגרפיים, קבע כי ערעור הבנק לאור האסדרה הופך לבלתי רלוונטי וחייב את בנק דיסקונט בהוצאותיהם של בני הזוג בסך של 20 אלף שקל, מן הטעם ש"התביעה שהוגשה על ידי המשיבים קידמה את אסדרת הנושא".
הסיכונים במעורבות הבנקים בפעילויות הקשורות לנכסים קריפטוגרפיים מובנים בהיבט של איסור הלבנת הון, מימון טרור, סיכוני סייבר והגנת הלקוח, אך סירובם הגורף של הבנקים לנהל פעילויות מסוג זה שהן בלתי נמנעות לנוכח ההתקדמות הטכנולוגית – לרבות בתחום הפיננסים – אינה דרך הטיפול האופטימאלית בכך, כפי שגם פרסם המפקח על הבנקים זה מכבר.
ביום 26.2.2023, פרסם המפקח על הבנקים חוזר בה עודכנה מדיניות ניהול סיכונים ביחס ל"מוצרים חדשים" (לענייננו – נכסים קריפטוגרפיים) באופן הבא:
תהליך אישור מוצר חדש – תבוצע הערכה של סיכונים תוך שמירה על ענייני הלקוחות.
חובת דיווח – הוטלה חובה על הבנקים לדווח למפקח על הבנקים על פעילות הקשורה בנכסים קריפטוגרפיים.
קביעת מסגרת זמנים – הוגדר זמן מקסימאלי שבו המפקח על הבנקים יטפל בפניות הבנקים בנושא ביצוע פעילות הקשורה בנכסים קריפטוגרפיים.
נכון שלא מדובר בבשורה מרעישה ובוודאי שלא בעלת השלכות מיידיות או חד-משמעיות לציבור אך בהחלט מדובר באבן דרך מהותית שהניח המפקח על הבנקים המציינת את התפתחות הרגולציה בנושא, ושאפו ללקוחות הבנקים שהחליטו לעמוד על זכויותיהם והניעו בכך את גלגלי הרגולציה.
**הכותב הוא עו"ד שגיא רויזר, משרד עוה"ד רויזר - טוני**