בתחילת 2023 שוק ההון העריך שהריבית בארה"ב תתחיל לרדת כבר במחצית השניה של השנה. בזמנו התחזיות הללו נראו סבירות, שוקי המניות היו לאחר נפילה משמעותית, תחזיות הצמיחה היו למיתון ותחזיות האינפלציה היו להתקררות חדה. אך ככל שנת 2023 התקדמה - התחזיות הללו הלכו ונסוגו, כשהאירוע הבולט ביותר נגדם היה התפרצות אופטימיות קיצונית סביב חדירת הבינה המלאכותית (AI) לחיינו.
ההשתקפות הברורה ביותר של אותה אופטימיות היתה בזינוק שווי מניותיהן של חברות הקשורות קשר ישיר לבינה המלאכותית, כמו מיקוסופט ואנבידיה. העליות של אותן חברות בודדות משכו לעליות את כל מדדי המניות המובילים ובכך הובילו ל"אפקט עושר", שמצידו מעודד צריכה, עודדו ביצוע השקעות בתחום ובכלל לסנטימנט חיובי, תהליכים אשר הורידו מאד את הלחץ מקובעי המדיניות לחזור ולהפחית ריבית.
העליות החדות במניות ה-AI הובילו באופן טבעי גם לחששות לבועתיות. אני לא יודע אם כבר רמות המחירים הנוכחיות הן בועתיות, כשאין באמת מספיק כלים להעריך עדיין את הטכנולוגיה הזאת או את השפעותיה העקיפות על הכלכלה, אך גם אם אני מאמין נלהב אני לוקח בחשבון שהשילוב של קושי בתימחור יחד עם הייפ גדול סביב הענף יובילו בנקודה מסויימת לתמחור מופרז ולאחריו כמו אחרי כל היכרות עם טכנולוגיה חדשה גם יציאת אויר מסויימת.
הדינאמיקה הזאת זה לא אומרת שלא צריך להשקיע בתחום, אפילו חובה להיחשף אליו, זה גם לא אומר שלכשיצא חלק מהאוויר המחירים יהיו נמוכים יותר מרמתם היום כמו שגם ביציאת האויר ממניות האינטרנט במשבר הדוט.קום המדדים לא חזרו את כל הדרך לנקודת המוצא שלהם לפני תחילת ההייפ, וכמו שמחיר הביטקויין לא חזר לרמת המוצא שלו.
אבל זה כן אומר שני דברים: אחד שגם עם הרבה אופטימיות עדיין צריך להיחשף לתחום כחלק מפיזור מחושב, בדגש על השקעה במקביל בנכסים עם מתאם הפוך (כמו אגרות חוב ממשלתיות ארוכות) ושמי שכרגע מחוץ לשוק מוטב להיכנס אליו בשיטה של מיצוע, כלומר במנות קטנות, שיטה שמפחיתה דרמטית את הסיכון של השקעה "ערב משבר", אירוע שלילי שיקח הרבה מאד זמן לתקן, לעומת השקעה במיצוע שניתן לתקן בפרק זמן קצר וגם להינות עדיין ממגמת העליות ארוכת הטווח שמאפיינת את השווקים לאורך ההיסטוריה.
למרות החששות קצרי הטווח האמורים מבועתיות, בראיה ארוכת טווח סביר יותר שהטכנולוגיה החדשה תמשיך להתפשט גם אל מעבר לאותן חברות ליבה, אל ענפים נוספים. בשלב הראשון היא תדחף אותם להגדיל הוצאות לצורכי הטמעת הטכנולוגיה החדשה, מה שעשוי ללחוץ על כלל הביקושים בכלכלה ומכאן גם עדיין ללחצי אינפלציה. אך בשלב השני אותן חברות ירשו לעצמן לקצץ במצבת העובדים ולהוזיל מחירים.
דוגמה אפשרית לכך היא למשל תחום הבריאות. הבריאות הוא ענף עיקש בחינת מחירים, לאורך שנים הטכנולוגיה לא הצליחה לפצח אותו כשהמחירים על שירותי רפואה רק הלכו ועלו. אך לפחות בכל הנוגע לאיבחון רפואי נראה שהבינה מלאכותית תהיה עדיפה על בני אדם בכך שיש מיליארדי נתונים ותובנות שמתעדכנות כל הזמן והמערכת לומדת תוך כדי תנועה ויכולה גם לבצע התאמה טובה יותר למאפיינים האישיים של המטופל. אם ניקח בחשבון שאיבחון יעיל הוא גם המפתח לשימוש יעיל במיכשור רפואי יקר, הוספת יעילות לאיבחון תאפשר גם להוזיל את השימוש בציוד, וזה עוד לפני שלקחתי בחשבון התקדמות טכנולוגית מקבילה בתחומים נוספים כגון ’ציוד לביש’, מכשירי ניטור חכמים (שיוכלו לנטר את מצבנו הרפואי בכל זמן) ולאבחן בעיות עוד כשהן קטנות וזולות, מה שיכול לחסוך ימי אשפוז ותרופות יקרות.
איום הטכנולוגיה שתביא דפלציה (ירידות מחירים) איננו המצאה שלי, זה בדיוק מה שקרה שוב ושוב בהיסטוריה לפחות מאז המהפכה התעשייתית. כל קפיצה טכנולוגית שחררה צווארי בקבוק בייצור, הוזילה את עלויות העבודה והובילה ליותר מוצרים ובמחירים נמוכים. דוגמה מוקדמת לכך נחשבת המצאת הנול בראשית המהפכה התעשייתי במאה ה-18, שהובילה לאחר שלב ההשקעה וההטמעה לנפילת מחירי הבדים. בהמשך היו אלה האוטומציה והרובוטיקה שהיוו את המניע העיקרי לירידות המחירים.
ההשפעות הדפלציוניות של הבינה המלאכותית כבר יצאו לדרך ועושים את דרכם אלינו. הלחצים הללו לירידות מחירים יפעילו לחץ על ירידת סביבת הריבית. אך בנקים מרכזיים לא יודעים לקרוא את המפה, כמו שהפד של שנות ה-90, תחת אלן גרינשפן, שהיה עד להתהוות עידן האינטרנט לא הצליח להבין את השפעתו הדרמטית על הרג האינפלציה בעשורים שיבואו לאחר מכן.
שוק ההון כבר מגלם ירידה עקבית בסביבת הריבית בשנים הבאות, אך להערכתי מדובר רק את קצה הקרחון ובפועל אלה יהיו דרמטיות יותר. בינתיים בחודשים הקרובים הריבית תהיה עדיין תלויה באינפלציה הישנה, המסורתית, של טרום עידן הבינה המלאכותית או בזעזועים מקריים שיגנבו את הבמה מהסיפור הגדול באמת.
** הכותב הוא מייסד ומנכ"ל קרני פמלי אופיס**