שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ החליט לאשר את מחויבות ישראל לאימוץ תוכנית המס הגלובלית שעיקרה – מס חברות זהה במדינות החברות בארגון ה-OECD.
בשנת 2005 החל ה-OECD לבחון סוגיות במיסוי חברות בין-לאומיות והחל לטפל בבעיית הסטת הרווחים למדינות שבהן נהוגים שיעורי מס נמוכים, וקבע שכדי לטפל בבעיה הזו יש צורך בשיתוף פעולה בין-מדינתי.
למעשה המס הנגבה מההכנסה החייבת של אותן חברות בישראל מופחת בהדרגתיות מאז שנת 1975, לנוכח "תחרות המס" הבינלאומית. לאחר המחאה החברתית בקיץ 2011 הוחלט לבטל את המשך הפחתת מס חברות, ובשנת 2017 המשיכה ההפחתה שהגיעה לשיעור של 23% שחלה עד היום.
בשנת 2018, ישראל הצטרפה לתוכנית הפעולה של ה- BEPS המתמקדת בשני ערוצים: האחד, הבטחת חלוקה הוגנת יותר של רווחי החברות הבין-לאומיות והמיסוי שלהן בין המדינות, והשני, קביעת רצפה ב"תחרות המס" העולמית, באמצעות קביעת שיעור מס מזערי עולמי של 15% לחברות בין-לאומיות.
תוכנית הפעולה של ה-BEPS נועדה למעשה לשנות את מערכת מיסוי התאגידים הבינלאומיים הקיימת, באופן שיאפשר למדינות להיאבק בתכנוני המס ולמנוע את שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס, תופעה גלובלית שמאיימת על היקף ההכנסות ממסים ועל הוגנות תשלומי המס במדינות.
אמנם, התוכנית עשויה להגדיל את יציבותה של מערכת המס הגלובלית והגברת הוודאות של הנישומים ושל רשויות המס בכל מדינה, אך בכל הנוגע לאינטרס המקומי הישראלי תוכנית הפעולה עשויה להקטין את כושר המשיכה של ישראל להשקעות של חברות, ובכלל זה של חברות טכנולוגיה בינלאומיות שזוכות למיסוי בשיעור נמוך, ואף תשלום על-פי שיעור המס האפקטיבי (תשלום המס הסטטוטורי בניכוי הטבות, כגון: זיכויים, שיעורי פחת, כללי קיזוז ועוד), לא עשוי לסייע בידיהם, שכן אותן חברות צפויות להשלים את תשלום המס במדינות התושבות שלהן.
מצד שני, גורם משיכה עיקרי בישראל לחברות טכנולוגיה בין-לאומיות הוא כוח אדם מיומן העוסק במחקר ופיתוח, ומכאן האופטימיות המקומית ביישום התוכנית.
בכל אופן, כדאי לעקוב בדריכות אחר קידומה והשפעותיה הגלובאליות של התוכנית, שכן מהלך הפסדי של בריחת חברות בינלאומיות מישראל שתורמות משמעותית לתוצר בישראל מנוגד לאינטרס שלה.
**עו"ד שגיא רויזר, שותף מייסד משרד עו"ד "רויזר-טוני ושות’"**