הסביבה הגיאופוליטית הפכה מורכבת בשבועות האחרונים, נוכח האירועים בעולם הערבי, ובמיוחד נוכח המהומות בלוב בשבוע האחרון. האיום על אספקת הנפט הלובי לעולם, הגם שהוא מהווה כ-2% בלבד מהאספקה הגלובלית, הביא לזינוק במחירי הנפט בשווקים, וללחץ שלילי על שוקי המניות הגלובליים. אוירה זו השפיעה לשלילה גם על שוק המניות המקומי, כשלצד ירידת השערים נרשמה עליה בסטיות התקן באופציות המעו"ף, כביטוי לעליה בחוסר הודאות של המשקיעים.
אנו סבורים, כי מחירי הנפט הגבוהים ישפיעו בעיקר על חברות שהוצאותיהן מוטות לנפט, כגון חברות בתחום התחבורה (תעופה, ספנות, הובלה), האנרגיה, הפלסטיקה והתעשיה הכבדה. עם זאת, בראיה לטווח ארוך, אנו מעריכים כי לאחר שירגעו הרוחות במזרח התיכון, תחזור גם הרגיעה היחסית למחירי הנפט. אולם יש לזכור כי גם ערב האירועים בעולם הערבי, מחירי הנפט היו ברמות גבוהות יחסית של מעל ל-70-80 דולר לחבית, רמות שהביאו לעלויות גבוהות לחברות שהוצאותיהן מוטות למחיר הנפט.
במישור המקומי, אנו סבורים כי הכלכלה הישראלית עדיין מציגה ותמשיך להציג ביצועי יתר ביחס לכלכלות המערביות. נתוני התוצר לרבעון הרביעי היו חזקים מאוד, עם צמיחה של 7.8% ברבעון, אשר מציבה את המשק הישראלי בעמדת זינוק מצויינת לשנת 2011. גם ברמת המיקרו אנו מעריכים כי עונת הדוחות לרבעון הרביעי אשתקד תהיה חיובית ברובה, כשאנו קשובים לתחזיות ההנהלות לשנה הקרובה.
לאור כל זאת, אנו ממשיכים להחזיק בדעה חיובית בנוגע לשוק המניות המקומי בטווח הארוך, עם חשש להמשך התנודתיות ואי הודאות בטווח הקצר. בהעדר תשואות אטרקטיביות באפיקים הסולידיים, אנו מעריכים כי שוק המניות המקומי יעניק גם השנה תשואה עודפת למשקיעים, כשהנתונים הכלכליים תומכים בהערכתנו זו.
שוק האג"ח: מק"מ- תשואת המק"מ לשנה העומדת היום על 2.91% מגלמת ריבית של 3.55% בעוד שנה, בדומה להערכות המחלקה הכלכלית של הבנק. אנו סבורים כי השקעה במק"מ בתשואתו הנוכחית מומלצת. אנו ממליצים לשמר רכיב נזילות גבוה בתיק ההשקעות.
גילונים- תוספות התשואה בגילונים הארוכים, 817 ו-520, ירדו לרמה של 0.05% ו- 0.15% בהתאמה, ולכן הם פחות מעניינים להשקעה. אגרות החוב הקונצרניות בריבית משתנה ובעיקר בטווחים הארוכים, עלו בקצב מהיר בחודש שחלף ועל כן, אנו ממליצים לצמצם חשיפה לאגרות אלו (לאור המרווחים הנמוכים הגלומים בהם) ולשמור על השקעה במינון נמוך באפיק זה.
שחרים- התשואה השוטפת באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני, בשילוב ציפיות אינפלציוניות שממשיכות להיות גבוהות תומכות בהמשך השקעה ברכיב זה. בנוסף, הציפייה להשתטחות העקום השקלי בשנה הקרובה, לאור הצפי לעליית ריבית (מהלך שיוביל לעליית תשואות בעיקר בשחרים הקצרים), תומכת אף היא בהשקעה באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני.
צמודים קצרים – תחזית האינפלציה של המחלקה הכלכלית של הבנק לשנת 2011 ול-12 החודשים הקרובים נותרה 2.5%. ישנו סיכוי שבעקבות עליית מחירי הנפט יעודכנו התחזיות כלפי מעלה. תחזית האינפלציה של הבנק נמוכה בהשוואה לציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון, העומדות על 3.7% לשנה קדימה ועל כן אינן תומכות בהשקעה באפיק הצמוד. עם זאת, אנו סבורים כי יש לשמר את הרכיב המעניק הגנה ריאלית בשנה הקרובה, באמצעות חשיפה לאגרות חוב קונצרניות המדורגות גבוה.
צמודים בינוניים – ציפיות האינפלציה בטווחים הבינוניים נותרו גבוהות ועומדות כיום על 3.2% בממוצע. לאור האמור, אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה לצמודים הבינוניים בתיק ההשקעות.
צמודים ארוכים - ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון בטווחים הארוכים, במח"מ 8 שנים ואילך (גליל 5903) נמצאות ברמה סבירה יחסית של 2.88%. לפיכך, ללקוחות המעוניינים להגדיל את רמת הסיכון אנו ממליצים על השקעה בצמודים הארוכים במשקל נמוך.
שוק המט"ח: השקל שינה השבוע כיוון ונחלש מול הדולר והאירו, למרות שבתחילת השבוע עדיין שמר על עוצמה. המפנה חל לאחר שגברה אי הוודאות הגיאופוליטית באזור, בעיקר בעקבות המהומות בלוב והעלייה במחירי הנפט. נגיד בנק ישראל העלה השבוע את הריבית בשיעור של 0.25%, לרמה של 2.5%, אך השבוע לא הייתה לכך השפעה על המסחר בשקל. להערכתנו, השקל צפוי להמשיך ולהיסחר בתקופה הקרובה בהשפעת ההתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות בעולם. כמו כן, יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים. מחד, הגורם העיקרי התומך בהיחלשות השקל הוא התערבויות בנק ישראל במסחר במגוון דרכים.
מאידך, בין הגורמים התומכים בהתחזקות השקל ניתן למנות את הכלכלה היציבה בישראל והציפיות להעלאות ריבית נוספות ע"י בנק ישראל ובעקבותיהן, הרחבת הפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית. לאור האמור לעיל, אנו ממליצים להחזיק מט"ח בשיעור של כ- 10%, תוך פיזור מטבעי הכולל דולר ארה"ב, אירו וליש"ט במטרה לצמצם את הסיכון.