נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, זימן היום (ב’) ללשכתו את מנכ"לי הבנקים לפגישה שתערך מחר בסוגיית הריביות על פיקדונות והלוואות. בפגישה יקחו חלק מטעם בנק ישראל הנגיד וכן המפקח על הבנקים היוצא והנכנס.
עם העלאות הריבית עלתה הביקורת כי הבנקים לא מגלגלים את מלוא העלייה לציבור, ובצדק. פיקדונות הציבור השיקליים במערכת הבנקאית עומדים על 1.4 טריליארד שקל, מתוכם למעלה מ-500 מיליארד נמצאים בחשבונות העו"ש - יתרות אלו לא מניבות בדרך כלל ריבית למפקידים אך מניבות הכנסות ריבית לבנק, כך שהמצב נוח אלא אם הרגולטור יגיד אחרת.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס בשבוע שעבר לנושא בכנס במכון אהרון, ואמר: "אין ספק כי ישנו שיפור מסוים בתמסורת בין ריבית בנק ישראל לבין ריבית הפיקדונות ובהשוואה בין לאומית היא אף בולטת לחיוב. השיפור נזקף גם למהלכים שנקט בנק ישראל לרבות הנפקת מק"מים בתדירות גבוהה יותר והנגשת המידע על ריבית הפיקדונות בבנקים השונים באופן שקוף ופשוט. אני מצפה שתהליך זה ימשיך ביתר שאת".
עוד אמר ירון כי כי על הבנקים "לנהוג בהוגנות, ובחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, ולהאיר את עיני הלקוחות לכך שהם יכולים לשים את הכסף בפיקדונות נושאי ריבית ולתת להם את האפשרות ליהנות גם מהיתרונות הנלווים לסביבת הריבית הגבוהה".
ירון אמר כי בנק ישראל לא יהסס להשתמש בכלים רגולטוריים בנושא, אך נראה כי האיום לא עושה רושם על הבנקים, וההצעות שלהם עד כה הן למראית עין. הבנקים אמנם עשו צעד והציעו ריבית על העו"ש (כמו לאומי שהציע 1% עד יתרה של 10 אלף שקל), אלא שמדובר בנזיד עדשים ולא מכשיר שיכול להוות אלטרנטיבה ראויה לכסף.
את הרבעון הראשון סיימו הבנקים הגדולים עם רווח של יותר מ-6 מיליארד שקל, הודות לעלייה בריבית ובאינפלציה שתרמו לתוצאות. העלאות הריבית תרמו לא רק לתוצאות אלא גם הקימו זעקה מצד הפוליטיקאים בשם הציבור שנאנק תחת יוקר המחיה. לאור זימון מנהלי הבנקים ללשכת הנגיד נראה כי הלחץ הציבורי עבד ובנק ישראל לא יסתפק עוד מלעמוד מהצד. השאלה מה תהיה התוצאה של הפגישה.