נסו לדמיין כיצד יראה שוק האנרגיה בישראל בעוד עשור. רמז: הוא לא יהיה דומה כלל לשוק שאתם מכירים היום. זוכרים לפני כעשור שרובנו השתמשנו בטלפון ללא ווטסאפ, העברנו קבצים בעיקר במייל, או תקשרנו מול אנשים ולא קבוצות? היום, לעומת זאת, פשוט להעביר קבצים ותמונות ולתעד הכל ברשתות החברתיות. הכל כל כך מהיר וזמין. לעניות דעתי, גם שוק האנרגיה עומד בפני שינוי מהותי בעשור הקרוב, ממש כמו זה של שוק התקשורת. איך ייראה השינוי? עצמו את עיניכם, נסו לדמיין, ובטור זה אנסה לסייע מעט.
אז ככה, נתחיל עם הפחם הישן וה"טוב". הפחם נחשב למזהם הסביבתי החמור ביותר, אך לא פחות חשוב מכך - העלות הגבוהה הכרוכה בשימוש בו. המלחמה באוקראינה הביאה לעליה דרמטית במחיר הפחם, מ-50 דולר לטון בשפל (בתקופת הקורונה) לכ-460 דולר לטון בשיא המלחמה ו-160 דולר לטון כיום. כך, לדוגמא, מהדוחות הכספיים האחרונים של חברת החשמל עולה כי ברבע הראשון של 2023 59% מייצור סך החשמל התבסס על גז טבעי ואילו הפחם היווה 41% בלבד. אולם, עלויות הדלקים ששימשו לייצור חשמל והתבססו על פחם היו כפולות מאלו שהתבססו על גז טבעי ועמדו על 1,450 מיליון שקל (לעומת 703 מיליון שקל בלבד בגז טבעי).
אני מעריכה כי משקל הפחם המזהם בייצור ימשיך לקטון ויתרום לחיסכון בעלויות של חברת החשמל. כך, שריפת הפחם עשויה להסתיים בטווח של עד שנתיים מהיום כאשר תחנות הכוח חדרה (אורות רבין) ואשקלון (רוטנברג) תוסבנה במלואן לייצור באמצעות גז טבעי. ייתכנו, אמנם, תקלות ועיכובים בדרך. לדוגמא, רק לאחרונה היינו עדים לתקלה באסדת כריש, המפיקה גז טבעי, מה שאילץ תחנות כוח לעבור לשריפה של סולר. עם זאת, אני סבורה כי שימוש בפחם צריך להיות רק למקרים כאלו.
כמו כן, לאחרונה, עדכן דירקטוריון חברת החשמל כי ישהה את הסבת יחידות 3-4 ברוטנברג ויחידות 5-6 באורות רבין, עד לקבלת החלטה של משרד האנרגיה והתשתיות להכרה עקרונית בעלויות הפרויקט והנחה את הנהלת חברת החשמל לפעול למתן הודעות מתאימות לספקים, ליצרנים, לקבלנים ולחברת נתג"ז ולנהל עמם מו"מ לטובת ביצוע ההתאמות הדרושות בהסכמים עמם.
עוד גורם שיקטין את השימוש בדלקים מזהמים ולמעשה יחולל מהפכה בשוק הינו כניסה מואצת של רכבים חשמליים. מי מבינינו שטרם רכש ודאי מכיר שכן או קרוב משפחה שיש בבעלותו רכב כזה. גם כאן מדובר, תחילה, בתועלת הסביבתית. קרוב ל-40% מזיהום האוויר במדינת ישראל מגיע כיום מכלי רכב מזהמים ולכן חשיבות המעבר מבחינה בריאותית ברורה לכולם.
בנוסף לכך מדובר גם בתועלת כלכלית שתורגש היטב בכיס של כולנו. עלות צריכת החשמל תהייה נמוכה מעלות צריכת הדלקים. כאן אני מפנה קריאה לממשלה לקדם במהירות את הסרת החסמים והאצת הקמת תשתיות הטעינה - כפי שנכתב בהודעת משרד האנרגיה והתשתיות לגבי תקציב 2023 ו-2024 במשק האנרגיה.
עוד אזכיר כי הממשלה החליטה שבשנת 2030 תיאסר כליל מכירת מכוניות חדשות מסוג זה וכי עד שנת 2035 כ-95% מהרכבים בכבישי ישראל יהיו חשמליים! מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה אמרה בתחילת השנה כי היקף הרכבים הללו עומד כיום על 1.1% בלבד. הדברים מתיישבים היטב עם כתבה שפורסמה השבוע בוול סטריט ג’ורנל ובה נכתב כי אקסון מובייל צופה שהחל משנת 2025 הביקוש לרכב חשמלי יגדל משמעותית ובשנת 2050 רכב חשמלי יהווה יותר מ 50% ממכירות רכבים חדשים. עוד צופה החברה כי צי הרכבים החשמליים יטפס ל 420 מיליון עד שנת 2040 לעומת 3 מיליון בלבד ב 2017. כתוצאה, הכריזה אקסון מובייל על הכנות לכריית מכרה ליתיום (מרכיב יסוד לסוללות לרכב חשמלי).
אמנם, חברות ההסעה ההמונית הולכות ותופסות בהדרגה את מקומם של הרכבים הפרטיים ויש לכך כמובן גם השפעה על צפיפות הנסיעה בכבישים. אולם, אין ספק כי קצב ההתקדמות איטי מאוד ואני חושבת שכיום החלפת רכב "רגיל" ברכב שאינו חשמלי מהווה כשל שעל הממשלה לפתור בהקדם.
עתיד ירוק, אמרנו, זוכרים? אז בואו נסיים עם החשמל ה"ירוק". חשמל "ירוק" מופק בעיקר מאנרגיה מתחדשת ו"נקייה" וכן שילוב של יכולת אגירה (בשעות היום – מהשמש). חשמל זה יסופק לצריכה ביתית. גם בנושא זה, ראוי לקדם את תכניות משרד האנרגיה והתשתיות, שהוזכרה לעיל. כך למשל: קביעת יעדים שנתיים למנהל התכנון לאישור תכניות לייצור אנרגיה מתחדשת ומתקני אגירה, קביעת יעדים שנתיים לרשות מקרקעי ישראל אשר להיקף הקרקעות שיש לשווק בכל שנה על מנת לעמוד ביעדי הממשלה בתחום האנרגיה המתחדשת,
חיוב הקמת מתקנים פוטווולטאים על בניינים חדשים שאינם למגורים וחובת הכנה למתקן פוטו וולטאי על כל בניין חדש שמוקם בישראל.
להערכתי, השוק הסולארי העתידי יפנה יותר ויותר לשוק סיטונאי פתוח חלף מכרזים סולאריים שהזוכים בהם זכאים לתעריפים מובטחים לתקופה ארוכה (FIT). המכרז יהיה בעיקר על הקרקע. לאחרונה חברות הודיעו על רכישת עתודות קרקע בנגב לפיתוח מתקני הפקת אנרגיה סולארית בהספק מצטבר של מאות MW ובעלי כושר אגירה שיאפשרו שינוי של ממש לסביבה בהיבט הזה.
כך שבסיכום התמונה תהייה ירוקה הרבה יותר מאשר שחורה. כך אני לפחות מאמינה ומדגישה את הצורך הרב של הממשלה והרשויות השונות לקדם במהירות את הנושאים שעל הפרק.
**הכותבת היא אנליסטית מחלקת השקעות ואסטרטגיה מזרחי טפחות**