אכן יש להשקיע בחברות שהציבו לעצמם יעדים ברורים להפחתת הפליטות המזהמות ולקידום המעבר לאנרגיות מתחדשות. אלא ששלוש החברות אקסון מובייל, שברון ו-BP לא עושות זאת כלל וכלל.
חברות במעבר הן חברות שאין בהן השקעות חדשות בפוסילים, יש סגירה של מתקנים ישנים ואחוז ההשקעות שלהם באנרגיות מתחדשות גדלות. אם אין את שלושת המרכיבים אז היא לא חברה בשינוי. אקסון מובייל, שברון, ו-BP לא עומדות בקריטריונים האלה. אז בואו לא נשלה את עצמנו. משקיעים שמשקיעים בהן לא באמת מחפשים את השינוי.
השקעות ESG זה הרבה יותר מאשר רק לא להשקיע בדלקים פוסילים. השקעות ESG זאת אסטרגיה של השקעה המשלבת בחינה של ניהול הסיכונים בתחומי הסביבה, חברה וממשל תאגידי ולצידם ניצול הזדמנויות. זאת, בשילוב של ניתוחים פיננסים רגילים. לכן גופים אשר מאמצים השקעות אחראיות כדרך עבודה לא יכולים לשנות מדיניות פעם ברבעון וגם לא פעם בשנה.
הסיפור של הסטת השקעות מפורטפוליו הוא מרכיב אחד בניהול הסיכונים. מדובר על סקטור שגם אם מחירו עולה בתקופות מסויימות, הוא בסה"כ במאבק השרדותי אל מול רגולציה הולכת ומקשיחה ומהלכים עולמיים שיקטינו את הרווחיות של השקעה בהם כגון מס פחמן. וזה סקטור שמולו גדל סקטור מתחרה, עם השקעות עצומות ופוטנציאל צמיחה אטרקטיבי מאד.
ביחס להסטת השקעות אנו רואים מנעד בין קרנות שמוגדרות מקיימות שבוחרות להמנע מהשקעות אלה, ומשקיעים גדולים אשר לא מצהירים על הסטת השקעות אלא בדרך כלל בוחרים במעבר לכלכלה דלת פחמן ובהשקעה בחברות שנמצאות במעבר. אבל כמו שראינו לא כל השקעה בפוסילים יכולה להחשב כשהשקעה בכלכלת מעבר.
בואו נדון שנייה בשאלת מדיניות ה ESG. מדיניות ללא אסטרטגית השקעות היא לא מדיניות ESG רלוונטית. ומדיניות השקעות ESG עם תהליכי ניהול השקעות לא משנים לא רבעונית ולא שנתית גם אם התשואות בנקודה מסויימת מאתגרות.
ומדוע? כי האמון של הציבור בגופים הפיננסים מתבסס על הצהרות והמדיניות שהחברה הצהירה. כי זה הפרמטר המרכזי השקוף ללקוחות. וכשמדיניות משתנה על פי משב הרוח הציבורי, או על פי שינוי בתשואות - האמון נפגע וזה הבסיס לקשר ארוך הטווח בין החוסך לבין הגוף המנהל את נכסיו.
**הכותבת היא מנכ"לית בית ההשקעות VALUE^2**