לאחר שבמרץ נרשמה הפוגה בהפתעות כלפי מעלה באינפלציה, שב מדד המחירים לצרכן להפתיע כלפי מעלה עם עלייה חדה של 0.8% במדד אפריל, וזאת לעומת הערכת הקונצנזוס לעלייה של 0.4% בלבד. העלייה הגבוהה מהצפוי במדד אפריל הובילה לכך שהקצב השנתי נותר ללא שינוי ברמה של 5%, לעומת צפי להתמתנות ל-4.6%.
מעבר לכך, האינדיקציות לאינפלציה הבסיסית הצביעו על האצה. המדד בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, ומדד זה בניכוי מעורבות הממשלה עלו אף הם ב-0.8%, תוך עלייה בקצב השנתי בהם מ-5.2%-5.1% ל-5.3%. האינפלציה הבסיסית הנהוגה בעולם, בניכוי מחירי האנרגיה והמזון, עלתה באפריל בשיעור גבוה יותר של 0.9% וב-5.3% בשנה האחרונה. כמו כן, הירידה באינפלציית הסחירים נבלמה באפריל והקצב השנתי נותר על 4.2%, ואילו אינפלציית הבלתי סחירים עלתה בשיעור קל ל-5.4%. נתונים אלו ממשיכים לחזק את הערכת האינפלציה הדביקה, שאינה חריגה רק בישראל. אמנם לאורך השנה האחרונה המדד הכללי בישראל היה נמוך מאשר בארה"ב ובגוש היורו, אך בחינת האינפלציה הבסיסית מצביעה על התכנסות לסביבה של כ-5.5%, כאשר הקצב זהה ועם מתאם גבוה לגוש היורו ובפיגור מסוים לארה"ב.
העלייה במדד אפריל הייתה רוחבית, וממשיכה לשקף סביבת אינפלציה גבוהה ו"דביקה". העלייה החדה אירעה על אף מעורבות הממשלה (הירידה במחירים המפוקחים, חשמל ומים, והפחתת המס על משקאות מתוקים, תרמו כ- 0.1%- למדד הכללי). בנוסף נמשכו השפעות ממתנות כתוצאה משיפור בשרשרת האספקה ומנירמול תמהיל הצריכה על חלק מהמוצרים התעשייתיים (בעיקר כלי רכב ומוצרי חשמל לבית). העלייה בסעיף המזון באפריל, בשיעור של 0.4%, הייתה גבוהה יחסית בהתחשב בעונתיות החגים. כמו כן, על רקע גל ההודעות על העלאות מחירים שנרשם לאחרונה, סעיף זה צפוי לתרום באופן משמעותי לעליית המדד בחודשים הקרובים. תרומה נוספת לעליית המדד הגיעה מעלייה עונתית, בהתאם לצפי, בסעיפי הפירות והירקות וההלבשה וההנעלה שתרמו יחד כ-0.15% למדד הכללי.
עיקר התרומה לעלייה החדה במדד אפריל הגיעה מענפי השירותים ובראשם התיירות והדיור. סעיף ההבראה והנופש בארץ ובחו"ל עלה בשיעור חד של כ-9%, ולמעשה תרם כמחצית מעליית המדד(0.4%). עלייה זו הפתיעה בעוצמתה ומשקפת סביבת ביקושים חזקה מאוד. שכן השפעת הפיחות לא היתה דומיננטית באפריל, ולמעשה מרבית העלייה ברכיב הנסיעות לחו"ל, כ-7.5%, היא עלייה דולרית וזאת בדומה לאפריל אשתקד, אלא שאז פתיחת המשק היא שהובילה את העלייה החריגה.
סעיף הדיור עלה ב-0.5% ותרם כ-0.13% למדד הכללי. עלייה זו שיקפה עלייה של 0.5% בסעיף מחירי הדירות בבעלות, תוך האצה בקצב העלייה השנתי מ-6.7% ל-7.2%. מדד שכר הדירה עלה בשיעור של 0.3% ושמר על יציבות בקצב השנתי סביב 6%. קצב זה משקף עלייה רוחבית בשכר הדירה, ועדיין אינו מאותת על התמתנות בסיגמנט זה. במבט קדימה, אנו מצפים שקצב העלייה השנתי הנוכחי של כ-7% בסעיף מחירי הדירות בבעלות יאפיין גם את הרבעון-שניים הקרובים, אך במבט לשנה הקרובה השנה אנו מצפים להתמתנות בקצב העלייה לסביבה של כ-5%-4%, על רקע השפעות ממתנות מצד העלייה בגמר הבנייה וצפי להאטה הדרגתית בשוק העבודה.
מבחינת מחירי הדירות, נמשכה המגמה המאפיינת את שוק זה בחודשים האחרונים ולפיה נרשם דשדוש במדד מחירי הדירות הכללי לעומת המשך ירידה במחירי הדירות החדשות, ובפרט בקרב הדירות שלא במסגרת התוכניות הממשלתיות (ירידה של 0.5% במדד האחרון ושל כ-6.3% מהשיא). במבט קדימה, שילוב של עלייה בסביבת הריבית שמלווה גם בעלייה באי הודאות ובפרמיית הסיכון של המשק על רקע ניסיונות השינוי במערכת המשפט, מהווים תמהיל שצפוי להוביל להאצת הירידה במחירי הדירות בהמשך השנה.
שוק העבודה ההדוק ממשיך לתמוך בעלייה באינפלציה
העלייה בסביבת האינפלציה ממשיכה להיתמך בשוק העבודה ההדוק. נתוני התעסוקה האחרונים לחודש אפריל הפתיעו בעוצמתם ושיקפו המשך ירידה בשיעור האבטלה ל-3.6%, לעומת רמות של למעלה מ-4% בסוף 2022. ניראה כי עד כה למרות אי הודאות הנובעת מהנושא הפוליטי-משפטי, רמות הביקוש לעובדים, שאמנם ירדו מהשיא, עדיין גבוהות מספיק בכדי להוביל לשיפור בתעסוקה ולירידה באבטלה. נתוני השכר אמנם מתפרסמים בפיגור, אך הנתונים האחרונים הצביעו על המשך עלייה בשכר בסקטור הפרטי, ועל קצבים של כ-5%-4.5% ביחס לינואר-פברואר אשתקד. נתוני השכר בשירותים הציבורים מושפעים ממענקים חד פעמיים ולכן רשמו עלייה בינואר וירידה בפברואר, אך באופן כללי הסכם השכר בסקטור הציבורי צפוי להוביל לעלייה בסיגמנט זה המשך השנה, ולפסק תמיכה נוספת מצד הביקוש לעלייה באינפלציה.
השפעת הפיחות בשער החליפין טרם באה לידי ביטוי במלואה
למרות ירידה מסויימת שנרשמה לאחרונה בפרמיית הסיכון המקומית בשוק האג"ח והמניות, בעקבות הקפאת החקיקה , בשוק המט"ח השקל דווקא התאפיין ביציבות יחסית, וזאת לאחר פיחות מהיר מסוף חודש ינואר. נתוני הפעילות המוסדית לחודש מרץ בשוק המט"ח הצביעו על רכישות מט"ח נטו בהיקפים גבוהים יחסית של כ-3.5 מיליארד דולר (וכ- 5 מיליארד דולר נטו בסיכום הרבעון הראשון), וזאת תוך עלייה נוספת בשיעור החשיפה המט"חית.
הפיחות בשקל במונחי סל, שרלוונטי יותר בהשפעתו על האינפלציה, משקף היחלשות של כ—8%-7% בממוצע ביחס לרמה שאיפייינה את מרבית שנת 2022, והשפעה זו צפויה לבוא לידי ביטוי במהלך הרבעון-שניים הקרובים, שכן מדובר בהשפעת מלאי. בהנחת תמסורת של בין 10% ל-15% מדובר בתרומה של 1%-0.7% למדד הכללי, כאשר חשוב לציין שסיגמנט זה מתאפיין לפחות בחלקו בירידה בביקוש ובשיפור בשרשרת האספקה, גורמים שיכולים למתן במידת מה את התמסורת משער החליפין, התפתחות שאכן נצפתה במדד אפריל.
צפי לעלייה של 3.4% באינפלציה שנה הקרובה
מדד אפריל אמנם הפתיע אותנו בעוצמתו, אך הכיוון הכללי תאם את הערכתינו שכן בסקירות האחרונות הדגשנו כי סיכון האינפלציה ברבעון-שניים הקרובים נוטה בבירור כלפי מעלה בהתחשב בשוק העבודה ההדוק, באינפלציה הדביקה ובפיחות המהיר שנרשם בשער החליפין של השקל בחודשים האחרונים. הערכה זו ממשיכה להיות רלוונטית גם כיום, שכן להערכתנו השפעת הפיחות טרם באה לידי ביטוי במלואה, ונתוני התעסוקה ממשיכים לשקף שוק עבודה הדוק עם לחצי שכר גבוהים. כמו כן, האינפלציה הבסיסית בישראל ממשיכה לנוע במתאם גבוה לזו שבגוש היורו, ועל רקע הפיחות בשער השקל מתקבלת תמיכה נוספת לעלייה באינפלציה. במבט לשנה הקרובה, האינפלציה צפויה לעלות להערכתנו ב-3.4%, אך סיכון האינפלציה מאוזן יותר, על רקע הצפי להתגברות ההשפעות ההמתנות של העלאת הריבית בארץ ובעולם, במקביל להשלכות השליליות של ניסיונות החקיקה של הממשלה על הסנטימנט העסקי והצרכני שיתורגם לפגיעה בפעילות ולהתמתנות האינפלציה.
הריבית צפויה לעלות לפחות ל-5%
בהחלטת הריבית הקודמת, לצד המסרים המתונים מצד ה-Fed, הצפי למגמת ירידה בקצב האינפלציה הוביל גם את בנק ישראל לאמץ טון "יוני" יותר. לעומת זאת, המדד הגבוה והמפתיע באפריל, כאשר ברקע פוטנציאל העלאות מחירים נוסף מצד מחירי המזון והיחלשות השקל, מערערים את הביטחון במידת הירידה בסביבת האינפלציה. לפי תחזית האינפלציה שלנו, האינפלציה במועדי ההחלטה הבאים צפויה לנוע סביב 5%, ולכן לתמוך בשתי העלאות נוספות של 25 נ"ב ל-5% עד יולי. מעבר לכך, השפעות בסיס (בעיקר במדדים יולי-אוגוסט) צפויות לייצר " רעש" בקצב השנתי, אך התמונה המסתמנת היא לסביבת אינפלציה גבוהה יחסית של סביב 4.5% לאורך המחצית השנייה של השנה. לפיכך, אנו מעריכים כי הריבית תעלה לפחות ל-5% בחודשים הקרובים, ומייחסים הסתברות לא מבוטלת להעלאת הריבית ל-5.25% במהלך המחצית השנייה של השנה.
**הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI**