מידי זמן מה נוצרים עיוותיי שוק בחברות ציבוריות לכאורה ביחסו של ההון העצמי בספרים לשווי הסחיר, חברות ציבוריות שפעמים רבות נסחרות עמוק מתחת להון העצמי בספרים ולפעמים עמוק מתחת למזומנים או שווי המזומנים, בראייה שטחית החברות הללו נראות כ"מציאה" בשוק ולרוב מדגדג לנו ללחוץ על כפתור הקנייה במערכות המסחר, אלא שלא בטוח שהחברות הללו הנחשבות כמציאות בשוק ואכן כדאיות לקנייה.
על אלו פרמטרים כדאי לשים לב לפני שמקבלים החלטה?
ישנן דוגמאות רבות בשוק הגלובלי אך שתי דוגמאות שממחישות לנו את ה"עיוות בשוק" שצדו את עיניי. האחת, חברת ננו דיימנשן שהתמזגה לשלד הציבורי זד.בי.איי בשלהי 2014 (חברה שהיתה בבעלותו של איש העסקים אלכסנדר גרנובסקי ונמכרה לכפיר זילברמן כשנה לפני המיזוג). החברה נסחרה בישראל כשנה לאחר המיזוג בשיא בכ-800 מליון שקל, אך ככל שחלפו להן השנים החברה התכנסה לשווי ריאלי ודעכה לשווי של כ-50 מליון שקל. לאחר שהפכה דואלית בשנת 2016, בשנת 2020 נמחקה מהמסחר בישראל, והחלה במרץ של גיוסים אחת למספר חודשים, עד שגייסה למעלה ממיליארד וחצי דולר, ללא סיבה מיוחדת.
ככל שעברו השנים ננו דיימנשן חיפשה פעילויות לרכישה במטרה לנסות לבצע צמיחה אורגנית שתייצר מחזור הכנסות מהותי ולהציף ערך לבעלי המניות. אלא שבעלי המניות איבדו אמון במנכ"ל הקודם, וגם בזה הנוכחי, והנחיתו את מחיר המניה מ-15-16 דולר ל-2.5 דולרים בלבד, כאשר החברה נסחרת כחצי על ההון העצמי בספרים עם 1.25 מיליארד דולר מזומן בקופה. על פניו, יש לנו כאן "מציאה" עם הכנסות של כ-45 מיליון דולר בשנה והפסד קבוע של למעלה מ-100 מליון דולר בשנה כבר כמה שנים טובות.
חברה נוספת שצדה את עיניי, היא אורמד שנכשלה בניסוי שלב 3 לפני כשלשה חודשים כאשר החברה הוקמה בשנות האלפיים המוקדמות ונהפכה ציבורית בשנת 2006 ועם השנים הפכה דואלית וגייסה למעלה מ-300 מליון דולר עם חלוף השנים, ושרפה עד כה כחצי מהמזומנים/ההון העצמי (לחברה אין התחייבויות), ועדיין החברה נסחרת כחצי על ההון העצמי בספרים. כיום, החברה מחפשת את עתידה בשוק הציבורי ועל פי פרסומיה, נראה כי היא מחפשת להתמזג עם פעילות בתחום העיסוק שלה, שכשל, או בתחום אחר, בהתאם לשיקולי בעלי השליטה. יתכן שדווקא חברה זו יכולה בהחלט להתמזג לפעילות מעניינת ולהציף ערך לבעלי המניות ולחזור להיסחר לפחות על השווי של ההון העצמי בספרים העומד על כ-150 מיליון דולר.
המשותף לשתי החברות בשלב זה זו פעילות שאינה מצדיקה חזרה לשווי ההון העצמי בספרים, "גלולת רעל" שאינה מאפשרת השתלטות עויינת על החברה, ושדרת ניהול שלא חפה מביקורת שכן כל אחת מהן גורפת מליוני דולרים בשנה.
**הכותב הוא שותף מייסד בחברת לוי וויינברג השקעות**