השווקים בישראל כבר לא חוששים רק מהרפורמה המשפטית, אלא גם מההרעה המתפתחת במצב הכלכלי. הרי השפעותיה הרחבות של הרפורמה רק העצימו את הסיכונים לצמיחה בישראל שהיו עוד קודם. סיכונים אלה נובעים מהמשבר בתחום ההיי טק בעולם ומעליית ריבית חדה על רקע גידול באשראי בשנתיים האחרונות שבישראל שהיה כמעט המהיר יותר בהשוואה למדינות האחרות.
מודי’ס (Moody’s) הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל ליציבה, על רקע האופן שבו מנסה הממשלה לבצע רפורמה רחבת היקף בלא חיפוש אחר הסכמה רחבה. לדעת חברת הדירוג, המהלך מצביע על היחלשות מוסדות המדינה ועל הירידה ביכולת לצפות מדיניות קדימה.
למעשה, השוק הפיננסי הישראלי כבר "הוריד" את הדירוג עוד קודם. מתחילת השנה, שוק המניות בישראל השיג תשואת חסר של כמעט 12% לעומת MSCI World; תל בונד שקלי הציג תת ביצוע של כ-3.5% ביחס למדד האג"ח בדירוג השקעה בארה"ב; גם מדד האג"ח הממשלתיות הציג ביצוע חסר דומה לעומת המדד המקביל בארה"ב; השקל היה בין המטבעות החלשים ביותר בעולם ונחלש בכ-5.5% מול סל המטבעות; באג"ח הדולריות של ישראל נרשמה עלייה במרווח ביחס לאג"ח המקבילה האמריקאית בכ-0.2%-0.3%; פרמיית ה- CDS של ישראל ל-10 שנים עלתה מכ-60 נ.ב. לכ-90 נ.ב.
התגובה בשווקים הפיננסיים בדרך כלל מקדימה את ההודעות השליליות של חברות הדירוג. ההרעה בדירוג בפולין והונגריה הייתה בדרך כלל בגלל נסיבות הדומות לישראל. השונות בתגובת השווקים בין המקרים די גבוהה. יחד עם זאת, אפשר לראות שהביצועים של השווקים פיננסיים לרוב היו שליליים לפני ההודעה השלילית של חברות הדירוג. לעומת זאת, בחודש לאחר ההודעה במרבית המקרים נרשמה התחזקות המטבע ושוק המניות הכה את מדד הבנצ’מארק. מנגד, המרווחים באג"ח הממשלתיות במטבע המקומי מול הבנצ’מארק בדרך כלל המשיכו להתרחב גם אחרי ההודעה.
בשורה תחתונה, אנו ממשיכים להמליץ על חשיפת חסר לשוק המניות והאג"ח הקונצרניות הישראלי. באפיק הממשלתי אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ בינוני תוך הטיה לשקלים.
**הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב**