הועדה המוניטארית החליטה על העלאת הריבית ב-25 נ"ב ל-4.5%, בהתאם להערכות המוקדמות. מעבר להאטה בקצב העלאת הריבית, הועדה שיגרה מסר "יוני" ברור בנוגע לתוואי הריבית העתידי. כך, ההכוונה העתידית אינה מכוונת עוד לתהליך העלאה ממושך בריבית שבו הועדה נדרשה בעיקר להחליט על קצב ההעלאה, אלא מכוונת לבחינת הצורך בהמשך העלאות הריבית, וזאת כתלות בנתונים.
שינוי זה מצביע על כך שהועדה מרגישה נוח באופן יחסי עם סביבת הריבית הנוכחית, כך שללא הפתעות משמעותיות באינפלציה כלפי מעלה, היא מכוונת לסיום קרוב של העלאות הריבית, וככל הנראה להעלאה אחת נוספת בהתאם לתחזית המחקר.
נתוני האינפלציה בחודשיים האחרונים היו גבוהים במידה ניכרת מציפיות השוק ומהערכות הבנק, כך שהועדה ציינה כי קצב האינפלציה השנתי אמנם התמתן, אך בשיעור נמוך מההערכות המקודמות, והתפתחות זו חיזקה את הערכת האינפלציה ה"דביקה". כך, לפי אומדן של הבנק, למרות ירידה קלה בקצב האינפלציה השנתי, שיעור הסעיפים במדד המחירים לצרכן שעלו בשנה האחרונה מעל ל-5% עלה מדרגה בחודשיים האחרונים )לכ-58%-57%), מה שמעיד על עלייה רוחבית יותר באינפלציה. התפתחות זו זהה למדיי לעולם, כך שאמנם קצב האינפלציה הכללית מתמתן, אך בכל הנוגע לאינפלציית הליבה הקצב נותר גבוה הן בארה"ב ובפרט בגוש היורו, ולמעשה נע סביב הרמה המקומית.
מבחינת ההתייחסות לפעילות הריאלית, הטון היה מעט פחות חיובי מאשר בהחלטה הקודמת. להערכת הועדה קצב הצמיחה של המשק נע סביב המגמה, והמשק ממשיך להתאפיין עם שוק עבודה הדוק תוך ירידה מסוימת בהיקף המשרות הפנויות, אך הן עדיין נעות ברמה גבוהה. סביר כי הטון הפחות אופטימי משקף גם אי ודאות בנוגע להשפעות החקיקה על האמון העסקי והצרכני, ואי ודאות בנוגע לעוצמת ההשפעה של משבר הבנקים בארה"ב ובאירופה על הפעילות הגלובלית. להערכה זו נלוותה הפחתה נוספת בתחזית הצמיחה ל-2023 (מ-2.8% ל-2.5%) בעיקר עקב הערכה לגידול מתון יותר בביקושים המקומיים על רקע סביבת ריבית ואינפלציה גבוהות יותר מאשר הוערך קודם לכן. כמו כן, תחזית האינפלציה עודכנה בשיעור משמעותי כלפי מעלה מ -3% ל-3.9% ב-2023, ולשנה הקרובה תחזית מחלקת המחקר היא לעלייה של 3.4%. במקביל, עודכנה תחזית הריבית לשנה הקרובה ל-4.75% (לעומת 4% לסוף 2023 בתחזית הקודמת).
חשוב לציין שתחזית זו מניחה "עסקים כרגיל" ולא כוללת פגיעה בפעילות עקב החקיקה להחלשת מערכת המשפט. התרחישים שהציגה מחלקת המחקר לפגיעה פוטנציאלית במצב שבו תעבור החקיקה במתכונתה הנוכחית, כוללים הערכה לפגיעה שנעה בין 0.8% ל-2.8% תוצר בכל אחת מ-3 השנים הקרובות, וזאת כתלות בעוצמת והתמדת הזעזוע. תרחישים אלו משקפים עליית מדרגה בפרמיית הסיכון של המשק ופגיעה רוחבית בביקושים המקומיים ובפעילות היצוא, והדגש של מחלקת המחקר הוא על כך שככל שהשינויים במבנה החוקי ייתפסו כפרמננטיים, כך השפעתם צפויה להיות גדולה יותר, כבר בתקופה הנוכחית, ולא רק לאורך זמן.
לסיכום, הועדה המוניטארית ליוותה את העלאת הריבית במסר "יוני" המאותת על מיצוי קרוב של מחזור העלאות הריבית, והנגיד ציין כי הוא מעריך שתהליך העלאות הריבית קרוב לסיום ובמידה ותירשם התמתנות ברורה באינפלציה העלאת הריבית תיבלם. הכוונה זו נשענת על ציפיות להתמתנות בקצב האינפלציה בחודשים הקרובים (בתמיכת אפקט בסיס במדדים הקרובים) במקביל לאיתות מצד ה-Fed ומהתמחור בשווקים בעולם שמסמנים מיצוי קרוב של מחזור העלאות הריבית בארה"ב. עם זאת, חשוב לציין כי הערכת ה-Fed נשענת על צפי להקשחת תנאי האשראי כתחליף להעלאת הריבית, ואילו בישראל הציפיות נשענות על רגישות גבוהה יותר להעלאת הריבית (עלייה בתשלומי המשכנתאות) במקביל להשפעות שליליות על הסנטימנט הצרכני והעסקי, כתמהיל שיוביל להאטה בפעילות ובסביבת האינפלציה. במידה והתמתנות זו לא תבוא לידי ביטוי בחודשים הקרובים, סביר יהיה לצפות להמשך העלאות ריבית גם בארה"ב וגם בישראל, כאשר בישראל, מעבר לסיכון הנובע מהאינפלציה ה"דביקה", גורם סיכון עיקרי לכך הוא המשך פיחות בשער החליפין של השקל על רקע העלייה בפרמיית הסיכון של המשק.
לפיכך, ירידת המדרגה באינפלציה, שתוביל למיצוי העלאות הריבית, אליה מכוון הבנק תתרחש להערכתנו לכל המוקדם רק בתחילת המחצית השנייה של השנה, ועל רקע הסיכון הגבוה לאינפלציה "דביקה" ולהמשך פיחות בשקל, אנו מצפים לפחות להעלאה אחת נוספת (של 25 נ"ב) בריבית בשתי ההחלטות הבאות.
**הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI**