בנק ישראל החליט להעלות את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.5%. ההחלטה להעלות את הריבית לחודש מרץ עקבית, לדברי הבנק, עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית" שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית.
לאחר פרסום מדד ינואר, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה מעל לתחום יעד האינפלציה. הצפיות לאינפלציה לשנה קדימה של החזאים שמרו על יציבות בקרבת הגבול העליון של היעד והצפיות משוק ההון הוסיפו לעלות והגיעו לממוצע של 3.5% בחודש האחרון. במקביל, נמשכה מגמת העליה בצפיות לאינפלציה לטווחים ארוכים כפי שנגזרות משוק ההון.
אינדיקטורים על הפעילות הכלכלית שנוספו החודש מצביעים על האצה בפעילות בהובלת הביקושים המקומיים. הגידול בפעילות משתקף בשיעור הצמיחה הגבוה ברביע הרביעי על פי נתוני החשבונאות הלאומית, בפעילות התעשייתית, בשוק העבודה ובתקבולי הממשלה ממיסים. נתונים חיוביים התקבלו גם מהפעילות הכלכלית העולמית, המעידים על המשך הצמיחה המהירה של המשקים המתעוררים והאצה מסוימת בצמיחת הכלכלה האמריקאית.
העליה המהירה במחירי הדירות נמשכה ועלייתם ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה ב-17.5%. בהיקף המשכנתאות בחודש ינואר נרשמה ירידה, אולם עדיין קצב הגידול בהלוואות לדיור גבוה.
ההחלטה להעלות את הריבית התקבלה למרות שריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות ולפי השווקים אינן צפויות לעלות בקרוב. יחד עם זאת, לאחרונה העיתוי הצפוי להעלאת הריבית על ידי ה-Fed הוקדם. בנוסף, מספר בנקים מרכזיים במשקים שכבר צומחים מהר יחסית, המשיכו בתהליך של העלאה בריבית גם בחודש האחרון.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכללם בשוק הדיור.