מדדי המניות והאג"ח בישראל רשמו מתחילת השנה תשואות חסר בהשוואה למקביליהם בעולם, כשלהמחשה מדד ת"א 125 עלה מתחילת השנה ועד ה-7 בפברואר ב-1.8% ולעומתו ה-S&P500 עלה ב-8.5% והיורוסטוקס זינק ב-11.0%.
ברקע לתשואת החסר בישראל בלטו הכרזה ב-4 בינואר על רפורמה משפטית וכן הסלמה במצב הבטחוני, שהתבטא במספר אירועי טרור ותקיפה ישראלית באיראן (ע"י מל"טים). אציין שבאותו זמן בעולם היו בעיקר התפתחויות חיוביות שעשויות גם הן להסביר חלק מביצועי היתר שלהם, למשל בארה"ב בלטו לטובה נתוני שוק התעסוקה, באירופה נתוני התוצר החיוביים (לעומת צפי לשליליים) והחורף החם שהפחית מהחשש למשבר אנרגיה מקומי, ובסין החלטה מפתיעה של הממשל על הסרת כמעט כל מגבלות הקורונה שהעיקו על כלכלתה.
שים בצד את כל שלל המסבירים הללו ונתמקד באירוע הבולט המקומי של הכרזת הרפורמה המשפטית המוצעת בישראל. חשוב לזכור שבשלב הנוכחי שום דבר עדיין לא באמת קרה ותגובת השוק היא עדיין בגדר ספקולציה. השאלה האם הרפורמה אכן מאיימת על הכלכלה והשווקים מקבלת טיעונים רבים לשני הכיוונים, אך ככל הנראה אלה מוטים גם משיקולים פוליטיים (עבור שני הצדדים).
למשל, הטוענים שהרפורמה תפגע בכלכלה נשענים על הטיעון שהיא תחליש את האיזון בין הרשויות ובכך תגדיל את אי הוודאות העסקית ותרחיק משקיעים. לעומתם, אלה שסבורים שהיא תתמוך מציינים למשל את חיזוק המשילות והפחתת הסחבת המשפטית. גופי מחקר לכאורה אובייקטיביים, כמו בנק ההשקעות ג’י-פי מורגן, ציין כי הרפורמה עלולה לסכן את אמון המשקיעים ביציבות הסביבה העסקית אך הודה שמדובר ככל הנראה בהשפעה קטנה. תמיכה בגישה המדודה אנו רואים גם בתגובת שוקי המט"ח והאג"ח מאז השקת הרפורמה השקל אומנם התנדנד באגרסיביות מול הדולר אך בסה"כ נותר בשער חליפין קרוב לזה בו היה טרום פרסומה.
גם בשוק האג"ח ראינו עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל (העלות לביטוח החוב של הממשלה) אך גם כן באופן מדוד יחסית, והיא עדיין סביב רמה נמוכה שאינה מתארת חשש מהותי להפחתת דירוג החוב. בהקשר הזה כדאי לדעת שחברות הדירוג ברוב המקרים לא יורידו את דירוג החוב אם לא יראו את השוק מתמחר זאת. גם הניסיון העולמי ממקרים דומים תומך בטיעון שההשפעות יהיו ככל הנראה מדודות ולא "מדרון חלקלק" בניהם הוזכרה למשל הרפורמה המשפטית שהוצגה בפולין בסוף 2017, גם שם עלו אזהרות רבות לאיבוד שלטון החוק במדינה, להפחתות דירוג ויותר מזה, להעזבה של פולין את האיחוד האירופאי, אזהרות שהתבדו.
עם זאת, חשש אחר שעולה אצלנו הוא שהוצאת כספים מישראל עשוי לנבוע לא רק ישירות מהרפורמה אלא כאקט מחאתי, מתסיסה ציבורית, תופעה שקיבלה התייחסות גם בסקירות של גופים בינלאומיים בניהם גם בסקירה המדוברת של ג’י-פי מורגן. במידה והוצאת הכספים תימשך היא עשויה לתדלק את עצמה ותיאורתית להאריך את ביצועי החסר של השוק מקומי גם לחודשים הבאים.
אך גם כאן, אם ניקח מקרי קיצון של בריחת משקיעים קולוסלית, למשל ברוסיה ב-2022 על רקע פלישתה לאוקראינה והסנקציות של המערב עליה, אז נכון רמת החיים במדינה קרסה, אך באופן מפתיע דווקא הרובל הרוסי התחזק באותה שנה מול רוב המטבעות בעולם, בניהם גם מול הדולר. הסיבה היתה שהסנקציות על רוסיה חסמו בעיקר את היבוא אליה אך לא הצליחו למנוע את היצוא ממנה, כשרוסיה הצליחה להסיט את יצוא הנפט למדינות אסיה, והכניסו לה מט"ח רב בלי יכולת כמעט לנצל אותו בגלל אותן הסנקציות.
דוגמה נוספת לשיבושים בסביבה העסקית שהובילו לתגובת שוק בלתי צפויה היא מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין עליה הכריז הנשיא טראמפ ב-2018 והתבטאה בשורה של העלאות מכסים שהגיעו לשיאם ב-2019. באותן שנתיים שוק המניות הסיני 300 CSI רשם באופן מפתיע ביצועי יתר בהשוואה למדד המניות האמריקאי ה-S&P500. כלו מר, גם אילו נסכים שהשלכות הרפורמה שליליות, אם באופן ישיר או עקיף, עדיין תגובת השוק בהמשך השנה היא בלתי צפויה. מה שכן, האירוע המקומי הזה הוא קריאת השקמה לכל מי שחשב שישראל הוא אי של יציבות.
הכרה כזאת קיבלו החודש גם הטורקים שראו את הבורסה שלהם קורסת בשיעור דו ספרתי לאחר רעידת אדמה נוראית, או האוקראינים בשנה שעברה שמצאו את עצמם במלחמה כוללת מפתיעה. בסופו של יום בניית תיק השקעות יעיל צריכה לקחת בחשבון את פוטנציאל הסיכון הקיים בכל אפיק ובכל מקום. זה נכון אפילו לשוק הדירות למגורים בישראל, שיש שמתייחסים אליו כ"שמש" מוצרי ההשקעה. לכן פיזור גיאוגרפי הוא אלמנט בסיסי בכל תיק חיסכון, גם עבור אלה שרואים את כל עתידם ועתיד ילדיהם בישראל. אנו רואים בשנים האחרונות את הגופים המוסדיים בישראל, אלה שמנהלים את רוב חסכונות הציבור, פועלים בכיוון הזה ומגדילים דרמטית את ההטיה שלהם לחו"ל.
לסיכום, הפיזור הגלובאלי הינו חשוב ביותר אך מצד שני גם לא נכון לקבל החלטות פזיזות בשל אירועים כמו רפורמה משפטית, אירוע בטחוני או כל דבר אחר ויש ערך ענק בהתמדה באסטרטגיית השקעות ארוכת טווח.
**הכותב הוא מייסד ומנכ"ל קרני פמלי אופיס**