תומכיה של הרפורמה המשפטית דאגו לשריין לעצמם ספין חדש שצפוי להסית את האשמה בחרפה הכלכלית שעלולה להתרגש על המשק באם הרפורמה המשפטית של נתניהו ולוין תעבור במלואה. הספין החדש הוא שהשמאל אשם, ’הם מריצים קמפיין להברחת הכספים’; ’הכותרות שהם יוצרים מביאים לכך שהכספים עלולים לברוח מישראל’, כך לפי תומכי הרפורמה.
הם מאשימים את מנכ"לי חברות ההייטק שהחליט להזיז את חשבון הבנק של החברה שלהם במחאה, והם נוטים להאשים את התנודה בדולר מול השקל גם בקמפיין של אנשי השמאל. מבחינתם, גם הבנקים הזרים הם חלק מהקמפיין.
צריך להבין, למשקיעים הזרים אין סנטימנט פוליטי, וסביר להניח שהם לא מקבלים החלטת השקעה על סמך כותרת באתרי החדשות הכלכליים בישראל. למעשה, אפשר לומר בבטחה שהם לא מגבשים החלטה שכזו על סמך כתבה של עיתונאי, בכיר ככל שיהיה.
מה שכן מפריע למשקיעים הזרים אלו כותרות שקשורות למוסדות בישראל, ובראש ובראשונה בנק ישראל והבנקים. וכאשר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, פרופ’ משה חזן, התפטר במחאה, וכאשר נגיד בנק ישראל חוזר מדאבוס ומזהיר את נתניהו, האירועים הללו יוצרים כותרות ב"בלומברג", "רויטרס" וכו’. ואלו המקורות מהם שואבים המשקיעים הזרים ובנקאי ההשקעות את המידע שלהם. לא תשמעו את "בלומברג" מצוטט את יציאתה של WIZ מישראל. זה לא מעניין, עם כל הכבוד. זה קשור לעולם ההייטק לא לעולם הפיננסים.
כל ניסיון להסית את השיח לשמאל ימין בקשר לרפורמה חוטא למציאות, אדרבא, להאשים את ה’קמפיין שלה שמאל’ ביצאת כספים. כאשר מנכ"ל בנק גדול בישראל, דב קוטלר, מנכ"ל בנק ה פועלים, מזהיר את נתניהו מהוצאת כספים מישראל, זה עושה כותרות. וכן, לשם המשקיעים הזרים מסתכלים. וכאשר הם מבינים שהממשלה שמה פס על אזהרות הכלכלנים, חתני פרס נובל, חברות הדירוג ובנקים זרים - חייב לשים את הדברים על דיוקם: זה לא בגלל קמפיין של אנשי ’שמאל’ (אגב, בימינו כל מתנגד לבליץ החקיקה מוגדר כשמאל) - אלא בגלל כותרות מהמוסדות הפיננסים בישראל, והם אלו שיכתיבו את הטון בהתאם להחלטות הממשלה.