270 כלכלנים בכירים במשק, בהם פרופסורים לכלכלה שכיהנו תחת נתניהו בתפקידי מפתח, חתמו על עצומה נגד צעדי הממשלה להחלשת מעמד בית המשפט, שכוללת אזהרה מפני פגיעה במשק, כמו הורדת דירוג לישראל, בריחת מוחות והמנעות השקעות של הזרים.
בין הכלכלנים שחתמו על המכתב אפשר למצוא את מי שכיהן בעבר כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה תחת נתניהו, פרופ’ יוג’ין קנדל; את מי שנתניהו מינה לוועדה אחרי המחאה החברתית ב-2011, פרופ’ מנואל טרכטנברג, שכיהן בעבר גם הוא כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; חתן פרס נובל הפסיכולוג פרופ’ דניאל כהנמן; פרופ’ אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר; פרופ’ עומר מואב, לשעבר יועצו של שר האוצר יובל שטייניץ; פרופ’ אודי ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר; פרופ’ מישל סטרבצינסקי, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל; ופרופ’ צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.
הנה הנוסח של המכתב:
"אנו, מרצות ומרצים בתחומי הכלכלה והניהול, מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית. הכלכלה הישראלית זוכה להערכה רבה מצד המוסדות וגופי הדירוג הכלכליים הבינלאומיים. הערכה זו הושגה בזכות מאמץ ארוך ומתמשך של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי, ונובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי. הערכה זו והאמון שנלווה אליה חיוניים לתפקודו ולשגשוגו של המשק הישראלי, שהוא משק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם.
"הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות. לדוגמה, הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 על ידי סוכנות הדירוג S&P נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי. הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההיי-טק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק. פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות היי-טק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההיי-טק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של ״בריחת מוחות״ – הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.
"מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. הערכה זו מבוססת על מחקרים מהמצוטטים ביותר במחקר הכלכלי, ביניהם אלה של זוכה פרס הנובל דגלאס נורת’, ושל כלכלנים מהחשובים בעולם כמו אנדריי שלייפר ודאר ון אצ’מוגלו.
"מחקרים אלו מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית. המחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הביורוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. לא במפתיע, בשנים האחרונות ניכרת עלייה ברמת השחיתות בהונגריה ובפולין. המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים. על כן, אנו מתריעים בתוקף כנגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית".