חברת כרטיסי האשראי ישרכארט, המתנהלת ללא גרעין שליטה מאז ההפרדה מבנק הפועלים, דיווחה אמש על קבלת הצעה לבחינת האפשרות למיזוג משולש הופכי בין הראל פיננסים לבין החברה.
הראל מציעה להיכנס למו"מ לרכישת מלוא מניות ישראכרט במזומן לפי שווי של 2.718 מיליארד שקל. מדובר בפרמייה של 28% על מחיר הסגירה של ישראכרט ב-5 בינואר השנה, ופרמייה של 26.5% ביחס לשער הסגירה הממוצע של מניית ישראכרט ב-30 ימים שקדמו ל-5 בינואר.
תוקף הפניה של הראל הוגבל לשבועיים בלבד ואם חברת ישרארכט תקבל את ההצעה ייחתם מזכר הבנות.
בהעדר גרעין שליטה, ההחלטה על אישור המיזוג תובא לאישור הגופים המוסדיים המחזיקים בחלקים בחברה. לשאלה האם ישראכרט רואה עצמה כיעד להשתלטות, אמר מנכ"ל החברה רן עוז בראיון לספונסר לפני כחודשיים: "אנו חברה ציבורית שאין לה בעל שליטה וכל מניותיה נמצאות בשוק. כמובן על פי חוק אף אחד לא מחזיק מעל 7.5%, בקושי יש מי שמחזיק 5% מהחברה. כהגדרה, חברה כזו מהווה יעד להשתלטות. תפקידי כמנכ"ל הוא לנהל אותה נכון עסקית ולבנות את העתיד שלה נכון. מה ששוק ההון יחליט ומה שהמשקיעים יחליטו אני לא מתערב להם".
אלא שמאז אותו ראיון של עוז לספונסר, מי שנכנס להשקעה בישראכרט הוא דורי נאוי שרכש 5% מהחברה ב-100 מיליון שקל. האם נאוי יסתפק בעסקה שמשקפת מכפיל נמוך מ-1 על ההון? לשם השוואה, העסקה למכירת MAX משקפת מכפיל של 1.5 על ההון.
צריך לומר כי בסוף 2019 הונפקה ישראכרט לציבור לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל, ששיקף מכפיל הון של 1.2 ומכפיל רווח של כ-8.5 לפי הרווחים באותה תקופה. האם בשוק ירצו יותר מההצעה הלא מחייבת של הראל?
בדצמבר האחרון הדירקטוריון של ישראכרט אישר תוכנית התייעלות במהלכה החברה תפטר כ-12% מכח האדם, שהם 250 עובדים, עד סוף 2023, וזאת במטרה לחסוך 65-55 מיליון שקל בשנה באופן הדרגתי מ-2023 ובאופן מלא החל משנת 2024.