בנק ישראל פרסם דיווח על מצב החובות למגזרים שונים במשק לרבעון השלישי. הדיווח מדליק לא מעט נורות אדומות לגבי גידול מהיר בחובות בשנתיים האחרונות. ברבעון השלישי נרשמה עלייה של 14.7% בחוב של המגזר העסקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אומנם קצב הגידול ירד מעט, אך הוא לא היה כל כך מהיר כמו לאחרונה מאז שנת 2007.
רוב הגידול בחוב למגזר העסקי היה בהלוואות הבנקאיות. בשנה האחרונה הבנקים נתנו למגזר העסקי הלוואות בסכום של מעל 100 מיליארד שקל, כאשר כל יתר המלווים למגזר (הנפקות אג"ח, הלוואות מהמוסדיים ומתושבי חוץ) כ-28 מיליארד שקל בלבד. בשנתיים האחרונות גדל החוב העסקי בבנקים בכ-38% (!), לעומת גידול של כ-19% בלבד בשוק האג"ח (סחיר ולא סחיר יחד).
גידול מהיר ביותר היה באשראי לחברות בענפי הבינוי והנדל"ן אשר רק בשנה האחרונה צמח בכ-30%. משקלו מסך האשראי המסחרי עלה כמעט ב-10% בחמש השנים האחרונות והגיע לכ-35%.
למרות הגידול המהיר באשראי, היקף החוב הבעייתי בתוך האשראי המסחרי ירד לאחת הרמות הנמוכות היסטוריות, כאשר השיעור שלו מסך החוב היה הנמוך ביותר אי פעם.
יש לקחת בחשבון שהדיווח של בנק ישראל על רמות החוב במשק לא כולל את האשראי שניתן ע"י החברות הפיננסיות למתן אשראי חוץ בנקאי (הדיווח כן כולל את האשראי שניתן ע"י המוסדיים וע"י חברות כרטיסי אשראי).
אולם, האשראי הבנקאי הוא אחד ממקורות המימון לחברות בענף האשראי החוץ בנקאי. האשראי לענף זה בבנקים גדל בשנה האחרונה (עד סוף הרבעון השני) בשיעור של 42%, אף יותר מהגידול באשראי לענף הנדל"ן. משקלו בסך האשראי המסחרי הגיע לשיא של כ-12%.
ככלל, בחמש השנים האחרונות עלה בחדות המשקל של האשראי הבנקאי המסחרי לענפי הנדל"ן ולענף הפיננסי. המשקל של כל יתר הענפים ירד. בהתחשב בעובדה שחלק גדול מהאשראי החוץ בנקאי לעסקים מופנה לענף הנדל"ן, חשיפת הבנקים לענף זה אף גבוהה עוד יותר ממה שעולה מהדיווח של בנק ישראל.
גידול בסיכון גם באשראי למשקי הבית
גם בתחום האשראי למשקי הבית נרשם שיא בקצב הגידול בשנה האחרונה, לפחות מאז 2008. הגידול הגבוה ביותר היה במשכנתאות, למרות שכמות המשכנתאות החדשות נמצאת במגמת ירידה. גם האשראי הצרכני צמח בקצב גבוה מאוד.
להבדיל מהאשראי העסקי, באשראי הצרכני עיקר הגידול היה מחוץ לבנקים. האשראי הצרכני בחברות כרטיסי אשראי צמח בשנה האחרונה בכ-28%, לעומת גידול של כ-6.5% בבנקים. האשראי הצרכני שניתן ע"י חברות כרטיסי האשראי מגיע כבר לכ-17% מסך האשראי הצרכני. האשראי שניתן ע"י חברות כרטיסי אשראי והחברות הפיננסיות החוץ בנקאיות (שלא כלולות בדיווח של בנק ישראל) הנו מסוכן ויקר יותר.
בתחום המשכנתאות הגידול התמתן בעקבות האטה בשוק הנדל"ן. בינתיים, כמו באשראי העסקי והצרכני לא ניתן לזהות בעיות מיוחדות אצל הלווים. שיעור הפיגורים במשכנתאות הנו נמוך מאוד. יחד עם זאת, הסיכון במשכנתאות החדשות עלה משמעותית בשנתיים האחרונות. קודם כל, עלה שיעור המימון (LTV). בנוסף, עלה בחדות חלקן של המשכנתאות עם החזר גבוה מ-30% מהכנסות הלווים.
השקל חשוף במיוחד לעליית הסיכון בישראל
שע"ח של השקל ממשיך לנוע בהתאם להתנהגות שוק המניות האמריקאי. לא צפוי שינוי לדפוס הקשר ביניהם כל עוד סיכון המשק בתחומים כלכלי-פיננסי או בטחוני-פוליטי לא יורע משמעותית. אולם, במקרה שאחד הסיכונים יתממש, הגורמים הייחודיים הבאים עשויים להוביל לפיחות משמעותי של השקל:
בשנתיים האחרונות נכנס לישראל הרבה מאוד כסף זר, יותר מפי-2 מהשנים הקודמות. ההשקעות הישירות, שלא בורחות כל כך מהר, גדלו בכ-24% בשנתיים האחרונות לעומת השנתיים שקדמו לקורונה. לעומת זאת, ההשקעות הפיננסיות וההשקעות האחרות שגם הן ברובן פיננסיות (פיקדונות בבנקים, הלוואות ואשראי ספקים), שיכולות להיכנס ולצאת במהירות, גדלו ביותר מפי-6.
חשיפת המוסדיים למט"ח, בהתחשב בהגנות מטבע, ירדה כמעט לרמה הנמוכה ביותר מאז ששערו של השקל התחיל להתנהג במתאם גבוה ל-S&P 500 בשנת 2018. עלייה בסיכון בישראל צפויה לגרום למוסדיים ולאחרים להגדיל חשיפת מט"ח.
**הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב**