בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה בפסק דינו של השופט יהודה זפט מיום 17.02.2011 (יום ה’) את העתירה שהוגשה על ידי קבוצת BGS (המורכבת מ- GES; שיכון ובינוי; שפיר הנדסה אזרחית וימית ברן – תעשיות) כנגד זכייתה של קבוצת IVM, המורכבת מחברת מנרב הנדסה ובנין בע"מ וחברת ההתפלה הספרדית – SADYT במכרז לביצוע פרויקט בהיקף של למעלה מ-1.5 מיליארד ₪ לתכנון והקמת המתקן להתפלת מי-ים באשדוד בהיקף ייצור של 100 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה, שפורסם על ידי מקורות פיתוח וייזום. בית המשפט פסק נגד העותרות הוצאות בסכום של 100,000 ₪ לטובת מקורות ו- 100,000 ₪ לטובת מנרב ו-SADYT.
קבוצת IVM הוכרזה כזוכה במכרז עוד בנובמבר 2009 לאחר שהציעה הצעה שהיתה נמוכה בכ- 200 מיליון ₪ מהצעת הקבוצה המתחרה. קבוצת BGS עתרה בינואר 2010 לבית המשפט המחוזי בבקשה להכריז עליה כזוכה ובטענה, כי יש לשנות את הפרשנות שאומצה על ידי ועדת המכרזים לאחד מתנאי הסף במכרז וביקשה להכריז עליה כזוכה. בית המשפט לעניינים מנהליים בפסק דינו מיום 23.11.2010 קיבל את טענותיה רק לעניין הפרשנות לתנאי הסף אולם החזיר את בחינת ההצעות לעניין עמידת ההצעות בתנאי הסף על פי הפרשנות החדשה לידי ועדת המכרזים אשר בחרה בשנית בהצעת קבוצת IVM כזוכה ב-23.12.2011. כנגד החלטה זו עתרה קבוצת BGS בשנית לבית המשפט המחוזי בתל אביב ואף הגישה ערעור לבית המשפט העליון כנגד פסק הדין הקודם של בית המשפט. הדיון בבית המשפט העליון הושהה עד למתן פסק הדין בגדרי עתירה המנהלית זו.
הפרשה הגיעה לסיומה משכב’ השופט זפט קבע בפסק דין מפורט אשר דן בהרחבה בטענות העותרת ודחה אותן בזו אחר זו, וקבע כי ועדת המכרזים של מקורות הכריזה כדין על קבוצת IVM כזוכה, לאחר שהוכיחה כי הצעת הקבוצה כפי שהוגשה בשעת הגשת ההצעה המקורית עמדה בתנאי הסף שנקבעו במכרז גם לפי הפרשנות החדשה. בנוסף, קבע בית המשפט, כי ממילא היתה רשאית ועדת המכרזים לפנות למציעים בבקשה להבהרות מכוח הסמכות הנתונה לה על פי תקנות חובת המכרזים, ולאפשר הוכחת עמידת הקבוצה בתנאי הסף בהסתמך על ניסיונם של כל אחד מהשותפים בקבוצה ולא היה בכך כדי לעורר חשש לפגיעה כלשהי בשוויון.