הבנקים פרסמו (עוד) דוחות חזקים בסיכום הרבעון השלישי עם תשואה להון של 16.4%, אחרי שבשני הרבעונים האחרונים הציגו הבנקים תשואה דומה של 15%-16%.
החוזקה ברבעון הנוכחי נבעה בעיקר מעליית הריבית והמדד שתרמו סביב 2-2.5 מיליארד שקל, כ-3.5%-4.5% במונחי תשואה להון.
מלבד המדד והריבית, נמשכה המגמה של הוצאות להפסדי אשראי נמוכות שנבעו מריקבריס פרטניים ועלייה בהכנסות המימון שאינן מריבית על רקע הגידול ברווחי המסחר בנגזרים. לצד כל אלה נרשמה עלייה קלה בהוצאות שמקורן בעיקר בהוצאות השכר.
בסיכום הרבעון, בנק מזרחי הציג את התשואה להון הגבוהה ביותר (20.9%), אחריו בנק בינלאומי (18.5%) כאשר פועלים (16%), לאומי (14.9%) ודיסקונט (15%) מיד אחריהם. מדובר על רבעון שהיה חף מרעשים חד פעמיים והציג את החוזקה של המערכת בצורה נקיה יחסית. עם זאת, לא מדובר על תשואה מייצגת שכן התרומה החדה של הריבית עוד צפויה להתמתן בהמשך, ובנוסף לכך היקף ההפרשות עוד צפוי לגדול.
כאשר פנינו לרבעון הרביעי, אנו מעריכים שהתרומה של הריבית צפויה להיות משמעותית גם ברבעון הבא עם עלייה של 1.25% לרמה של 3.25%. כמו כן, המדד הידוע צפוי לנוע סביב 0.9%, בהשוואה ל-1.2% ברבעון השלישי ולעומת 0.2% ברבעון הרביעי אשתקד.
בניגוד לשלושת הרבעונים האחרונים של השנה, אנו מעריכים שנראה את הבנקים ממשיכים בקצב עליית ההוצאות להפסדי אשראי, מגמה שהבנקים החלו ברבעון השני-שלישי להציג בהפרשות הקבוצתיות. ולבסוף, יש לזכור שהרבעון הרביעי מאופיין בגידול בהוצאות שנובע מניצול תקציבים ועוד סיבות נוספות. כך, ייתכן שהבנקים "ינצלו" את התוצאות החזקות של שנת 2022 על מנת להעמיס הוצאות נוספות.
בנקודה הנוכחית המערכת הבנקאית נסחרת במכפיל הון של 1.08X לעומת מכפיל 1.2X בו נסחרו הבנקים בתחילת השנה, זאת למרות שהתוצאות של הבנקים רק השתפרו. הירידות במכפיל נבעו בעיקר על רקע החשש ממיתון במהלך 2023. עם זאת, בנקודה הנוכחית, הבנקים ממשיכים להנות מהתנופה החיובית של הכלכלה, תרומת עליית הריבית והמדד ובנוסף על כך, מציינים בשיחות הועידה שאין עדות להרעה בכושר ההחזר של הלקוחות, אלא ההפך הוא הנכון.
הנקודות העיקריות מהדוחות:
*נציין שמספרי ההשוואה תוקנו בעקבות מכירת BLUSA של בנק לאומי פרט למקומות בהם נציין אחרת. הכנסות הריבית נטו צמחו ב-38.5% ביחס לרבעון המקביל כאשר הפערים בין הרבעונים נובעים בעיקר מפערי המדד, ובעיקר השפעת ריבית וכן מצמיחת התיק בין הרבעונים (עליה נתייחס בהמשך).
המרווח הפיננסי בנטרול מדד עלה ב-32 נ"ב מרמה של 1.97% ל-2.29% ביחס לרבעון הקודם, עלייה שמיוחסת בעיקרה להעלאת הריבית. בהקשר זה נציין שפועלים ובינלאומי הציגו את פתיחת המרווח הגבוהה ביותר בין רבעוני ההשוואה. אנו מצפים להמשך פתיחת המרווח בחודשים הקרובים ככל שהריבית תוסיף לעלות ובייחוד עד סוף השנה. כעת שהריבית מתחילה להיות יותר אטרקטיבית והמעבר לפקדונות צובר תאוצה, אנו סבורים שנראה את פתיחת המרווח מתכווצת.
בהקשר זה נציין שהפקדונות שאינם נושאים ריבית ירדו רק ב-3.3% ביחס לרבעון הקודם וב-7.9% מתחילת השנה. מדובר על קצבי מעבר נמוכים שמאפשרים לבנקים לשמור על מרווח נאה. במידה והמעבר ישמר נמוך, אנו נצפה שהמערכת תוכל לשמר תוצאות מרשימות גם בשנה הבאה. כמו כן, שיעור הפקדונות שאינם נושאים ריבית מסך הפקדונות נותר גבוה, כאשר ברבעון הנוכחי היחס הסתכם ב-32.4% לעומת 36.9% בסוף 2021. נציין שבבנק הפועלים נרשם השיעור הגבוה ביותר עם יחס של 41.4% לעומת 20.7% בבנק דיסקונט.
ההוצאות להפסדי אשראי הסתכמו ב-0.12%, מעט יותר נמוך מהרבעון הקודם בו נרשמו הפרשות בשיעור של 0.14%. ההוצאות להפסדי אשראי להערכתנו עדיין נמוכות באופן יחסי כך שאנו מעריכים שנראה את קצב ההפרשות עולה ברבעונים הבאים. סביר כי שיעור ההפרשה ילך ויגבר ברבעונים הבאים, שכן על אף שיעור ההפרשה הנמוך ברבעון הנוכחי נרשמה עלייה בהפרשות הקבוצתיות שנובעת הן מקצב הגידול של התיק והן מהפרשה שמרנית להמשך.
הכנסות המימון שאינן מריבית הסתכמו ב-521 מ’ ש"ח (לעומת 808 מ’ ש"ח במקביל), זאת למרות שנרשמו ירידות חדות ברבעון השלישי. מרבית הבנקים רשמו הפסדים בתיקי האג"ח והמניות, אך הרווחים ממסחר בנגזרים היו אלו שהובילו לרישום רווחים נאים.
ההכנסות מעמלות צמחו ב-10.7% ביחס לרבעון המקביל ו-3.2% ביחס לרבעון הקודם. העלייה ברבעון הנוכחי נבעה בעיקר מעמלות דמי ניהול חשבון, עסקי מימון והפרשי המרה. נציין בהקשר זה שבנק הפועלים רשם הכנסה רטרואקטיבית של 2 רבעונים ברבעון הנוכחי, שנובעת מההסכם מול ישראכרט בהיקף של 96 מ’ ש"ח.
ההוצאות התפעוליות עלו ב-4.6% ביחס לרבעון המקביל, כאשר עיקר העלייה נובעת מהוצאות השכר כתוצאה מהעלייה ברכיב המשתנה עקב השיפור בתוצאות הבנקים ומסעיף ההוצאות האחרות.
לעומת הצמיחה בהוצאות, ההכנסות ללא חומ"ס צמחו ב-26%. דבר זה התבטא בשיפור חד ביחס היעילות שהסתכם ב-44.4% לעומת 46.4% ברבעון הקודם וב-53.5% ברבעון המקביל. בהקשר זה נציין שבנק לאומי ממשיך להוביל בכל הנוגע להתייעלות כאשר הוא מציג יחס יעילות עם מקדם 3 במשך שני רבעונים רצופים.
הרווח הנקי של הבנקים זינק ב-12.8% ביחס לרבעון המקביל. נציין שכל הבנקים חילקו דיבידנד ואילו הבנק הבינלאומי שמר על שיעור החלוקה הגבוה ביותר - 50% מהרווח הנקי.
תיק האשראי של הבנקים צמח בשיעור של 2.9% ביחס לרבעון קודם. כך, נרשמה התמתנות בקצב הגידול לאחר שברבעון הקודם הבנקים צמחו בשיעור של 4.5% ומתחיל השנה צמחו ב-12.4%. בהיבט זה נציין שבנק לאומי המשיך להוביל בקצב הצמיחה בשיעור של 4.9% לעומת שאר הבנקים שצמחו בכ-2% בממוצע. לאור ההאטה שנרשמת בהן במשכנתאות ובמגזר העסקי, אנו סבורים שנראה את קצבי הצמיחה מתכנסים בהמשך לשיעורים של 1%-2% ברבעון.
הצמיחה הגבוהה ביותר ביחס לרבעון הקודם נרשמה במגזר העסקים הגדולים (5.1%) ובמשכנתאות (2.6%). יחס הלימות ההון של הבנקים נותר זהה לרבעון הקודם ברמה של 10.76%, יחס שמאפשר המשך פעילות וחלוקת דיבידנדים. בנק לאומי ובנק הבינלאומי מחזיקים בהפרש גבוה ביחס לדרישה הרגולטורית מה שמאפשר לבינלאומי להמשיך לחלק דיבידנד בשיעור של 50% ולבנק לאומי לשקול העלאה של שיעור חלוקת הדיבידנד.
***הכותב הוא אנליסט הבנקים של בית ההשקעות IBI***