מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.6% - כך פרסמה הערב (ג’) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-4.9%, וב-12 החודשים האחרונים קצב האינפלציה עלה ב-5.1%.
לקראת הודעת הריבית ביום שני הקרוב, בנק ישאל צפוי להתלבט בין העלאת ריבית של 0.5% לבין העלאה של 0.75% שנחשבת חריגה. עם זאת, נתוני האינפלציה בתחום התחזיות ובשוק מעריכים כי רמה זו עשויה להיות השיא והשאלה היא באיזו מהירות האינפלציה תרד.
עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-4.1%, הלבשה והנעלה שעלה ב-4.0%, מזון שעלה ב-1.0%, דיור ותחבורה שעלו ב-0.6% כל אחד ותחזוקת הדירה שעלה ב-0.4%. מנגד, ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי תרבות ובידור שירד ב-0.9%, ריהוט וציוד לבית שירד ב-0.5% ובריאות שירד ב-0.3%.
סעיף שכר דירה ללא שכירות ציבורית עלה ב-0.5%. בלמ"ס מציינים כי 90% לערך מהשוכרים מצויים תחת חוזה קיים ולכן המדד לגביהם נותר כמעט ללא שינוי. עבור 7.0% מהשוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של כ-3.7%. עבור 3.0% מהשוכרים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של כ-6.2% בשכר הדירה החודשי.
מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים נותר ללא שינוי בחודש אוקטובר. מתחילת השנה עלה מדד זה ב-4.9%. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5.7% בשל העליה במחירי המדד ללא שכר עבודה ב-9.7% ובמחירי שכר העבודה ב-1.0%.
מחירי הדיור ממשיכים לזנק
לגבי השינוי במחירי שוק הדירות שאינו חלק ממדד המחירים לצרכן, מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט – ספטמבר לעומת אלו שבוצעו ביולי עד אוגוסט השנה, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1.1% ובכך השלימו עלייה של 19.8% בקצב שנתי, ועליית המחירים השנתית הגבוהה ביותר מזה עשור.
יוני פנינג אסטרטג ראשי חדר עסקאות, בנק מזרחי טפחות, אמר: "העלייה במדד עמדה בחלק העליון של ציפיות האנליסטים. בגלל השנה המעוברת, מאז פרסום מדד ספטמבר, ועד לפרסום המדד היום, תקופת חגי תשרי נעדרה ברובה מהאינפלציה השנתית. במובן זה, הירידה הזמנית שחווינו באינפלציה, והעלייה היום, לא מייצגות לדעתנו את המגמה, אלא פערי לוח שנה. ההשפעות החיצוניות על הכלכלה הישראלית ממשיכות להיות דיפלציוניות ברובן. ובראשן התחזקות השקל, המשך הירידה במחירי התובלה העולמיים, הירידה במחירי הפחם והיציבות במחירי מגוון סחורות נוספות. מאידך, דווקא התמונה התוך־ישראלית בעלת השפעות לכאן ולכאן, ובראשן הצפי להשלכות המדיניות הפיסקאלית, של הממשלה המתגבשת. ביטול מיסים על מוצרים מחד, וגידול בהוצאות הממשלה מאידך.
"כנחליאלי כלכלי, מדד אוקטובר מבשר את בוא הסתיו, זה שהביא בשנה שעברה להאצת האינפלציה העולמית. החדשות הטובות הן שבכל נתון שיפורסם בחודשים הקרובים נזכה ליציאת השפעות של כאלה מנתוני האינפלציה השנתית. יתרה מזאת, ככל שירידות המחירים שנחשפנו אליהן במדד האחרון בארה"ב תמצאנה גם בדגימות הלמ"ס, סביר שזו תתרום גם אצלנו לירידה של האינפלציה בפועל, שתשליך על המדיניות המוניטארית. ציפיות השוק לריבית בנק ישראל, שתפורסם בשבוע הבא נעו בימים האחרונים סביב העלאה של 0.5%, ל-3.25%. לאחר פרסום מדד המחירים החלש מהצפוי בארה"ב, והזחילה מעלה של האבטלה המקומית, ניכרה חולשה קלה בציפייה זו. עם זאת, לאור הנתון החזק היום וחוסר הוודאות האינפלציוני המקומי, אנו עדיין מעדיפים את התרחיש שבו בנק ישראל יבחר לסיים את השנה ברמת 3.25%".