גלידה היא מאכל עם עבר עשיר ועתיד נצחי
גלידה היא מסוג המאכלים שמרגישים כאילו הם היו איתנו כאן תמיד ויהיו איתנו פה לנצח. קשה שלא להתמכר במאכל טעים שכזה, במיוחד כשהוא מגוון כל כך. ניתן למצוא כיום גלידות שונות ברמות איכות שונות תחת כל עץ רענן – החל מגלידות מעולות שניתן לקנות בקופסאות ולהחזיק במקפיא בכל בית, דרך ארטיקים מיוחדים שהופכים למשאת נפשו של כל ילד, וכלה בגלידריות בוטיק שפונות גם לאלה מאיתנו בעלי הטעם האנין ביותר. בשביל ליהנות באמת מגלידה, ולהבין את המאכל שאנחנו אוהבים כל כך לעומק, בהחלט כדאי גם לדעת קצת יותר על ההיסטוריה של הגלידה, ומה מייחד אותה לעומת קינוחים אהובים אחרים כמו עוגיות או קרמבו. נתחיל, כמובן, בהתחלה.
איך כל זה התחיל?
התיעוד הראשוני לקיומם של קינוחים מתוקים וקפואים מופיע בהחלט מוקדם מאוד – במאה ה-6 לפני הספירה, בממלכת פרס העתיקה. ישנן עדויות עתיקות לקיומם של קינוחים כאלה (בהתבסס על צורך בקרח ושלג למטרות הכנתם) גם ברומא, יוון, סין ויפן והעתיקות. ועדיין, בשלב זה של ההיסטוריה נשארו קינוחים מהסוג הזה בעיקר בחלקו המזרחי של העולם, אם כי הם הגיעו מעט גם לפיהם של אצילים באירופה דרך נתיבי המסחר. את השינוי המרכזי בנושא עשה מגלה הארצות מרקו פולו, שבמאה ה-13 הביא איתו לאיטליה קינוחים קפואים (שדמו ככל הנראה לסורבה מודרני) ממסעותיו בסין.
עליית קרנה של הגלידה
לאורך המאות ה-17 וה-18 הגלידה תפסה אחיזה בעולם המערבי, כשיש מתכונים וטקסטים על גלידה במקומות כמו אנגליה, צרפת וצפון אמריקה (שהייתה עוד תחת שליטה בריטית). סביב אמצע המאה ה-18 הגלידה כבר הייתה מאכל קל להשגה גם לפשוטי העם. דוכן הגלידה הראשון הוקם מחוץ לתחנת הרכבת צ’רינג קרוס בלונדון בשנת 1851.
עם המצאת הגלידה האמריקאית, בארה"ב של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, חוותה הגלידה זינוק עצום בפופולריות, והפכה לאחד הקינוחים השכיחים ביותר בעולם. השלב הבא בעליית קרנה של הגלידה, שהביא אותה למעמד בו היא נמצאת כיום, היה המצאת המקררים והמקפיאים החשמליים, שלמעשה יצרה את היכולת של כל אחד לשמור גלידה אצלו בבית. תהליך זה הגיע לשיאו בשנות ה-80 של המאה ה-20, בהן התפתחו חברות גלידה בין-לאומיות ומקומיות כאחד, שמוכרות לכולנו היטב גם היום.
הגלידה בישראל
בית הקפה "בר-כוכבא", שנפתח בתל אביב בשנת 1923, היה למעשה הגלידריה הראשונה בארץ ישראל. בית קפה זה נסגר עוד לפני קום המדינה, והממשל הבריטי אסר על ייבוא של חומרי גלם שהיו נחוצים לייצור גלידה בשל מלחמת העולם השנייה. כך, רק עשור לאחר מכן, במהלך שנות ה-50, נפתחה הגלידריה הראשונה בתולדות מדינת ישראל, כשזוג עולים בולגרים הקימו את גלידריית קוזו בעיר יפו, בה מכרו את גלידת המסטיק המפורסמת עד היום.
כיום, ישראל ממוקמת במקום השביעי בעולם בצריכת גלידה לנפש, והישראלי הממוצע צורך כ-10 ליטר של גלידה בשנה. יצרניות הגלידה מייצרות מדי שנה טעמים חדשים ומרגשים, וכל מה שנשאר לנו לעשות הוא ללקק את הכפית, הגביע או המקל וליהנות מכל רגע.
אז, היום ולתמיד – גלידה היא קינוח שיישאר אהוב בקרב ילדים ומבוגרים כאחד, והאמת? אנחנו מתרגשים לחשוב על הטעמים החדשים וההתפתחויות שעוד צפויות לנו בעולם הגלידה.