מוקדם יותר השבוע בנק ישראל הטיל פצצה כאשר המליץ לאחר בדיקה דקדקנית על הפרדת חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל מישראכרט. אמנם ייקח עוד זמן עד אשר המהלך יאושר סופית מצד משרד האוצר בגלל הבחירות לכנסת, אבל בינתיים אפשר לשאול מה עתידה של חברת כרטיסי האשראי היחידה שלא הופרדה מהבנקים בישראל, ומה אפשר ללמוד ממה שקרה בישראכרט לאחר ההסכם עם פועלים שבו המשקיעים פספסו את האותיות הקטנות והפילו את המניה.
אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון ואנליסט בנקים וביטוח, מסביר בראיון לספונסר מה עתידה של חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל לאור המלצת בנק ישראל, האם אפשר לבוא בטענות להנהלת ישראכרט בגלל ההסכם עם ה פועלים, והאם הבנקים ימשיכו להציג תוצאות טובות למרות החששות ממיתון.
אלון, מה לדעתך צפוי לקרות עם כ.א.ל אחרי המלצת בנק ישראל?
"אני מניח שאחרי ההחלטה של בנק ישראל רוב הסיכויים שדיסקונט יאלץ לוותר על כ.א.ל ואני מניח שזה לא ייקרה באופן מיידי,. להערכתי דיסקונט יעדיף לחכות כמה שיותר זמן, לקראת סוף הארכה שיתנו להם להחזיק, גם כדי ליהנות מהרווחים בינתיים, וגם כי דברים יכולים להשתנות. אלא אם תגיע הצעה ממש ממש טובה בדרך ואז הם יעדיפו לחכות עם זה".
מה עם האפשרות להנפקה של כ.א.ל בבורסה, כמו ישראכרט?
"האפשרות להנפקה קיימת. אני מניח שהם ילכו למתווה שמשלב את מה שלאומי ופועלים עשו, לחפש קונים כאשר הנפקה זו האופציה האחרונה. סביר שזה מה שיקרה. אני חושב שגם המקרה של פועלים וגם לאומי הוכיח שהם ידעו לקבל מחיר לא רע על העסק, ואני מניח שנראה את זה גם פה".
ישראכרט נפגעה מההסכם מול ה פועלים, יכול להיות שהמשקיעים פספסו את האותיות הקטנות בהסכם?
"השוק קצת פספס את זה. כלו מר, אף אחד לא חשב שאלו הסכומים (50 מיליון שקל בכל רבעון – ג.ב.ס). אני לא בא בטענות להנהלת ישראכרט, הם ניהלו את המשא ומתן טוב, וסגרו את העסקה במחירי שוק, ולא אפשר היה להציע להם מחירים אחרים בתנאי השוק הקיימים. יש איזו ציפייה שהנהלת ישראכרט אמורה להכין את השוק? זה נראה קצת מוגזם. הרי אם הנהלת ישראכרט היתה מספרת לכולם שהיא הולכת להיפגע מאד אז הנהלת פועלים היתה יכולה להיות קשוחה יותר במשא ומתן. אני לא מבין את התלונות להנהלת ישראכרט. בסופו של דבר הגענו למחירי השוק. מה שמעניין, כמו תמיד, אפשר לראות את הכוח של הבנקים. הבנקים יודעים למכור את הפרה ולהישאר עם החלב. אז גם פה אני מניח שדיסקונט יידע למכור את כ.א.ל ועדיין ליהנות מרווחיות בכרטיסי האשראי, כפי שראינו בפועלים ולאומי".
האם להערכתך דיסקונט יעשה הסכם דומה עם כ.א.ל, ואם כן, וגם כאן הרווח העתידי יקטן, מה מכפיל ההון שיוכלו למכור את כ.א.ל?
"אני מניח שכאן לא יהיו שינויים משמעותיים כמו שהיה בישראכרט. לדעתי, מכפיל הון של מעל 1".
מה אתה אומר על התמחור של ישראכרט כיום?
"ישראכרט מתומחרת בעיקר על מה שיש, כלומר על רווחיות שנוצרת מתחום הסליקה וזו הנוכחית בתחום האשראי, והשוק עוד לא נותן לה תמחור לצמיחה. לדעתי יש פוטנציאל לצמיחה יפה, החברה נמצאת עם היקף האשראי הכי נמוך מבין החברות, היא הכי גדולה, יש לה הנהלה טובה שתדע לעשות את זה. מה שאנחנו אולי קצת מתעלמים הוא שבסופו של דבר שוק האשראי הופך להיות יותר קשה עם ריביות גבוהות יותר ועם סיכוי שהכלכלות ייכנסו להאטה. אז ברור שמה שחשבנו על הרווחיות בתחום האשראי לפני שנתיים היא נמוכה יותר כי אנחנו במצב עולם אחר".
האם לדעתך חברות האשראי צריכות להישאר תחת המפקח על הבנקים ולא לעבור לממונה על שוק ההון וחסכון לטווח ארוך?
"אני לא רואה כזו חשיבות, אני חושב שיש יותר מדי מפקחים. אם הייתי צריך היום להחליט לאיזה מפקח זה צריך ללכת אז הייתי חושב שזה נכון שזה יהיה תחת המפקח על הבנקים. זה תחום בנקאי, הבנקים עדיין ממשיכים להרוויח מכרטיסי האשראי ונהנים מחלק מההכנסות מהתחום".
כי אם מוציאים אותם מהבנקים והם מימון חוץ בנקאי אז מדוע הם תחת המפקח על הבנקים?
"כי האשראי שלהם הוא הכי דומה לזה של הבנקים, וכאמור עדיין הם מעבירים חלק ניכר מהכנסות לבנקים, הפעילות שלהם משותפת, משתפים את הכרטיסים שלהם בתוך הבנקים. שוב, אם הייתי צריך לבחור את זהות המפקח אז זה זה שמפקח על הבנקים".
אחרי ההסכם מול פועלים שייגרע כ-200 מיליון שקל מהרווח של ישראכרט. לאיזו רווחיות אפשר לצפות בישראכרט?
"אני מניח שישראכרט יודעת לעשות היום בין 200-150 מיליון שקל, אבל הפוטנציאל הוא בצמיחה באשראי. יכול להיות שמצב המאקרו ישפיע לשלילה אבל לזכות ישראכרט יאמר שהרווח, שהוא רווח מפעילות, הוא יחסית בטוח. הרווח מהנפקה והסליקה הוא אמנם מאד קטן אבל הסיכון לפגיעה ברווח נמוך".
הזכרנו את הבנקים ואי אפשר להתעלם מכניסתו של הבנק הדיגיטלי לענף. האם מדובר בבשורה?
"אני חושב שהבנק הדיגיטלי הוא בשורה, הוא מביא עוד מתחרה, אבל חובת ההוכחה עליו. בינתיים ראינו שבנקים קטנים מאד מתקשים להתגבר על החיסרון לקוטן, וגם את העובדה שכל מה שקשור לבנקאות אנחנו מאד מקובעים. גם אם נלך לפתוח חשבון שם הוא כנראה יהיה חשבון נוסף ולא המרכזי שאליו מועברות המשכורות. יהיה קשה מאד לעשות מעבר. כאשר גולן טלקום נכנס לתחום הסלולר למשל באמת היה מעבר לקוחות מאסיבי, פה יש פוטנציאל גבוה יותר להצליח מאשר איחוד בנק ירושלים אבל ייקח הרבה יותר זמן עד שנראה בשורה תחרותית שמשנה את פני הענף".
מבחינת תמונת המצב במ אקרו, מאיפה הבנקים נהנים יותר מהעלאת הריבית או האינפלציה?
"מעליית הריבית ביגטיים. הריבית מעלה את לבנקים את המרווח הפיננסי באופן דרמטי. ברור שהשניים שלושה רבעונים הקרובים יהיו מצוינים כי בינתיים הבנקים נהנים מאד מעליית הריבית, מבלי לרשום את ההשפעה השלילית של העלאת הריבית, שהיא הגידול בהפרשות להפסדי אשראי. לכן, בינתיים התוצאות ימשיכו להיות מדהימות, השאלה היותר גדולה היא כמה מהאיומים של גידול החובות הבעייתיים יתממש. עם העלייה בריבית והאטה בכלכלות אנו עלולים להיות מופתעים לרעה מההשפעה השלילית של מצב המאקרו".