בשבוע שעבר הפנינו את הזרקור על כך שהעלאת ריבית בנק ישראל הפכה לכלי לניגוח פוליטי, אחרי שיו"ר האופוזיציה האשים את הממשלה באינפלציה ורמז על אחריותה להעלאות הריבית. ברמיזה אפשר היה להבין מכך שהעלאת הריבית היא החלטת הממשלה, מה שמאתרג את עצמאות בנק ישראל.
התזמון לגבי שאלת עצמאותם של הבנקים המרכזיים מעניין במיוחד לאור הדוגמאות שאפשר לקחת ממש מהכלכלה העולמית כיום. בטורקיה, למשל, הנשיא ארדואן פועל נגד ספרי התאוריה ומוריד ריבית על מנת לרסן את האינפלציה, תוך שהוא מפטר כל בעל תפקיד שסר למרותו, מנגידים ועד שרי אוצר עם קשר משפחתי. מנגד, בבריטניה הבנק הבריטי מגלה עצמאות טוטאלית כתגובה לצעדי הממשלה שכשלה להבין את הסיטואציה והציגה מיני תקציב מנותק מהמציאות שגרר מגה מפולת בשוק האג"ח.
העמצאות וחופש הפעולה מאפשרים לבנקים המרכזיים להתמודד עם מצבים בהם הם נוקטים החלטות מוניטריות שלא בהכרח עולות בקנה אחד עם מדיניותה של הממשלה באותה במדינה. בישראל, כאמור, העלאת הריבית, כמו גם מחירי הדיור, הפכו לכלי ניגוח פוליטי, אך נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מזכיר את הגבול.
"אנחנו מקבלים החלטות בצורה מקצועית, עצמאות בנק ישראל ועצמאות הנגיד הן ערך יסודי. החלטות הריבית מתקבלות על ידי הוועדה, עם פוקוס מקצועי גרידא", אמר הנגיד אמיר ירון בראיון לכלכליסט. "אני לא חושב שיהיה גורם פוליטי שיעז לגעת בעצמאות של הבנק. מספיק להסתכל על מדינות שבהן ניסו לעשות דברים כאלו ולראות מה זה עשה לכלכלה שלהן, למטבע שלהן ולמעמד שלהן בעולם. לכולם ברורה החשיבות של העצמאות של בנק ישראל, העצמאות היתה לאורך כל הדרך, וכך זה יימשך".
עצמאותם של בנקים מרכזיים מאויימת לא רק מצד הפוליטי אלא מכורך המציאות נוכח התפתחות הקריפטו בשנים האחרונות. ממשל ביידן פרסם לאחרונה את המתווה הראשון לרגולציה של הענף. מערכת התשלומים המבוזרת מעמידה את שאלת עצמאות הבנקים המרכזיים תחת זכוכית מגדלת, והתפתחות הענף הביאה להבנה מצד הבנקים המרכזיים כי גם הם צריכים להיות בזירה הדיגיטלית, והם עורכים כעת במשותף ניסוי ב’מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי’.