הדבר החשוב ביותר בהחלטת הריבית של בנק ישראל לא הופיע בהחלטה עצמה, לא בתחזיות הכלכליות ולא בהודעת הנגיד בפתיחת מסיבת העיתונאים, אלא בתשובות לשאלות העיתונאים.
אולם, לא מדובר באמירה ספונטנית, אלא במסר מתוכנן מראש. ניתן היה להבין זאת כי הנגיד אמר את הדברים ללא קשר ישיר לשאלה, הדגיש אותם וחזר עליהם עוד מספר פעמים במהלך מסיבת העיתונאים. המסר של הנגיד היה כדלקמן: הוא הגדיר את הריבית הנוכחית כבר כמרסנת, רמז שתהליך עליית ריבית מהירה, שהוגדר ע"י בנק ישראל כ-Front loading, קרוב לסיום ותיאר רמה אליה שואף להגיע בנק ישראל בסוף התהליך "כשלוש פלוס".
בכך, מסמן בנק ישראל שקצב העלאת הריבית צפוי להתמתן בפגישות הקרובות ובעוד שתיים-שלוש פגישות, בינואר-פברואר 2023 תהליך עליית הריבית צפוי להסתיים. גם התחזית לעליית הריבית של חטיבת המחקר של בנק ישראל שצופה ריבית בנק ישראל ברמה של 3.5% בעוד שנה מכוונת לרמה זו.
בנק ישראל מסתמך בתחזית שלו על השיקולים הבאים: בשנה הבאה צפויה ירידה משמעותית בקצב הצמיחה מ-6% ל-3%. כפי שמציין בנק ישראל כבר יש אינדיקאטורים שמצביעים על התמתנות בפעילות.
מעבר לכך, צפויה עלייה באבטלה מ-3.1% ב-2022 ל-3.5% ב-2023 תוך ירידה בשיעור התעסוקה מ-78.7% ל-77.9%. מדובר בממוצעים שנתיים, כך שעלייה באבטלה משפל לשיא או ירידה בשיעור התעסוקה משיא לשפל יכולות להיות חדות יותר.
בנק ישראל מצביע על ירידה חדה בתחזיות הצמיחה בעולם ב-2023. מלבד ירידה בצמיחה בארץ ובעולם והרעה בשוק העבודה, התחזית לאינפלציה של בנק ישראל שעומדת על 2.7% מסתמכת על מחירי סחורות נמוכים יותר מהתחזית הקודמת ועל הקלה משמעותית בשרשרת ההספקה שכבר באה לידי ביטוי במשק הישראלי.
שורה תחתונה, ללא הפתעות כלפי מעלה במדדים הקרובים, הריבית של בנק ישראל תעלה ברבע אחוז בכל אחת משתי הפגישות הבאות ותגיע בשיא לכ-3.25%-3.5%.