"מדיניות הריבית הצפויה והאינפלציה צפויות להשפיע לרעה על תחזית הצמיחה", כך מזהירה הכלכלנית הראשית באוצר. "למלחמה באוקראינה צפויות להיות השפעות מנוגדות על הצמיחה, עלייה ביצוא בטחוני וסקטורים נוספים מחד והשפעה שלילית דרך צמצום היקף הסחר והשפעות המלחמה על סביבת האינפלציה העולמית ושרשראות האספקה".
תחזית זו של האוצר גובשה בהשתתפות קונצנזוס מומחים בתחום המאקרו מהמגזר העסקי ומהמגזר הציבורי במסגרת התייעצויות שמתקיימות כחלק מעבודת החיזוי שנערכת בצוות מקרו ותחזיות אגף הכלכלנית הראשית. על פי הדוח שפורסם, תחזית הצמיחה של המומחים נותרה ללא שינוי למרות ההאטה העולמית ועומדת על 5.5% בשנת 2022 ו-3.1% בשנת 2023.
באוצר צופים אינפלציה גבוהה גם בהמשך השנה, עם זאת קצבי האינפלציה של 12 חודשים אחורה, צפויים לרדת כתוצאה ממדיניות הריבית וההאטה בצמיחה, אך עדיין צפויים לחצים אינפלציוניים משמעותיים.
לפי הכלכלנית הראשית, העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים צפויות להמשיך לאורך השנה הקרובה ואף לתוך 2023, במטרה להילחם באינפלציה. מומחי הפורום סבורים שהפד ימשיך במדיניות המרסנת ולא יירתע ממיתון אפשרי בארה"ב. ממוצע התחזיות של משתתפי הפורום לשיעורי הריבית הצפויים בסוף תהליך העלאות הריבית, הוא כ-4.1% בארה"ב ו-3.2% בישראל.
עוד צויין בדוח של משרד האוצר, שלאחר הפיחות בחציון הראשון, ערך השקל צפוי לחזור למגמת עלייה בטווח הנראה לעין, בכפוף למצב שוקי המניות. לפי המתאם הגבוה בין השקל ומחירי הנכסים, אפשרי שערך השקל ימשיך להיות תנודתי או אף להמשיך לפחות, אך עם התייצבות שוקי המניות הוא צפוי להמשיך להתחזק.
באשר לשוק העבודה, רוב המומחים צופים המשך עלייה בשיעור ההשתתפות ועם זאת, גם צופים עלייה בשיעור האבטלה.
חברי הפורום העלו מספר נושאים אשר מהווים סיכון אפשרי לפעילות הכלכלית: סיכון עיקרי שעלה הוא האפשרות של החמרה במלחמה באוקראינה והתפשטות המלחמה לאזורים נוספים. לכך תהיה השפעה ישירה על הצמיחה, הסחר, והאינפלציה העולמית. סיכון נוסף שנובע מהמלחמה, הוא האפשרות שגל המהגרים בעקבותיה יהיה גדול מהצפוי. גל שכזה ישפיע בעיקר על אירופה אך יכולות להיות לו השפעות על הכלכלה העולמית בכללותה.
כמו כן, החמרה בסיטואציה בין סיון וטאיוואן עלולה להשפיע על הכלכלה הגלובלית ובכלל זאת על ישראל. הערכות המומחים בנושא זה, נעו בין השלכות משמעותיות ביותר על ישראל לבין השפעות מינוריות בלבד. עוד סיכון שצויין היה המשך אפשרי של התנודתיות במחירי האנרגיה והסחורות, שעשוי לרסן צריכה והשקעות. סיכונים נוספים שהוזכרו הם החמרה אפשרית במגפת הקורונה, הרעה במצב הביטחוני בישראל ואירועי אקלים קיצוניים.