איזה שבוע עבר על שוקי ההון והמטבע בעולם. ההמתנה ליו"ר הפד האמריקאי, ג’רום פאוול, השתלמה מאד למי שעקב אחרי מסיבת העיתונאים.
ראשית, מרתק ומלבב לראות כיצד קבוצה די גדולה של עיתונאי כלכלה מפגינה בקיאות ורמה מאד גבוה של מקצועיות ושואלת שאלות קשות ולפעמים מביכות את היו"ר נגיד הפד. פאוואל לא מובך ומשיב בסבלנות אין קץ לכל השאלות. כמי שעוקב בו זמנית גם על החוזים בשוק המניות האמריקאי, אני חווה תנודות חדות מאד מעלה ומטה בהתאם לרוח תשובותיו של הנגיד האמריקאי.
הנה הנקודות שכדאי לשים אליהן לה מתשובותיו לעיתונאים, שבין היתר, גררו תנודות חדות במדדים:
בראש ובראשונה, אין לפד שום בעיה עם גלישת המשק להאטה. ההפך הוא הנכון, שוק העבודה ושיעור האבטלה עדיין מאפשרים עוד העלאות ריבית ללא חשש לפי שעה.
נוסף לכך, פאוואל, באמירה נחרצת, חזר על המנטרה: "לא נרפה במדיניות העלאות ריבית והיעדנו הוא להחזיר את האינפלציה לרמות של 2%".
דבר שלישי, בטווח הקרוב יש לצפות לעוד העלאות ריבית של 1.25% והעמדת הריבית האמריקאית של הבנק המרכזי על 4.75%-5%.
מפתיע? בהחלט לא. הכל צפוי, אבל השווקים משום מה יצרו ציפיות הפוכות ואפילו רשמו עליות לפני הודעת הריבית על העלאה של 0.75%. מאז ההחלטה ולא באופן מיידי הידרדר הדאו ג’ונס ב-8% בקרוב.
הכוחות בוול סטריט מגלים מאז ומתמיד נטיות לשוק חיובי, מרביתם מתפרנסים מהמשך החגיגות בבורסה, המשך הנפקות הזויות, והמשך ניפוח הבועה - ממש כפי שהיה לאורך העשור האחרון ולמעשה מאז משבר הסאב פריים ב-2008.
לשורטיסטים זהו גן עדן, ואחרי תקופה ארוכה של בצורת והפסדים, הם זוכים וידם לפי שעה על העליונה. בעולם ההשקעות שהפך את החיים בריביות אפס, למסלול חד כיווני כלפי מעלה, קשה לעכל את התוואי החדש כשעל פיקדונות משלמים ריביות של עד 5%, ואגרות החוב של ממשלת ארה"ב לשנתיים (!) נושקות לתשואה של4.5%. אבל הציבור האמריקאי מבין מהר והשווקים צונחים. ולהערכתי בעוד 10% לפחות.
המלך החדש
השבוע הוכתרו שני מלכים: אחד, הנסיך צ’ארלס שהוכתר כמלך לאחר מות אימו המלכה אליזבט. המלך הנוסף שהוכתר השבוע הוא לא אחר מאשר הדולר האמריקאי. המטבעות המובילים נחלשו בחדות מול הדולר מתחילת השנה. השקל איבד 12.5% מול הדולר, היורו נפל ב-15% מול הדולר, הליש"ט ב-19.8% והין היפני התרסק ב-23.65% מול הדולר מתחילת השנה. הנאסד"ק מתחילת השנה צלל ב-30.5%. אסכם באזהרה, אנחנו צפויים לעוד מספר העלאות ריבית ולכן יתכנו עוד הזדמנויות לריביות גבוהות יותר, ברם חמדנות בחיפוש אחרי תשואה מקסימלית לא הוכחה מעולם כסובלת מתבונת יתר.
**הכותב הוא יועץ פיננסי ברגר פייננס**