עוד חודש חלף, עוד העלאת ריבית חדה, אך הפד עדיין ממתין לסימני בלימה של האינפלציה הבסיסית. עד כמה הכלכלה דינאמית ומפתיעה המציאות הכלכלית שהפד פועל תחתיה תעיד העובדה שבתוך מספר חודשים עברנו מריבית אפס "לתקופת זמן בלתי מוגבלת וככל שיהיה צורך" – הסלוגן שהפד האמריקאי שב והשתמש – להעלאות ריבית רצופות של 75 נ"ב (שלוש כאלה) ולריבית של 3 עד ¼3 אחוזים.
ההעלאות הללו הן הנורמלי החדש. מתחילת השנה עלתה הריבית ב-3%. יצוין, כי מאז ’נאום 8 הדקות’ של הנגיד פאוול בוועידת ג’קסון הול בסוף חודש אוגוסט, הוא ובכירי הפד חזרו שוב ושוב על כך שמבחינתם יש להיאבק באינפלציה בכל מחיר. לכן עצם ההעלאה ושיעורה לא הפתיעו.
השווקים הסיקו ממסרי הפד כי גם גלישה של המשק האמריקאי למיתון לא תבלום את העלאת הריבית (והפחתת המאזן של הפד) וייתכן אף שהוא רואה בכך אמצעי לקירור הביקושים.
על מנת להבין את ההפתעה שפקדה את הפד (ולא רק אותו), אציין כי רק לפני 6 חודשים, בחודש מרץ השנה, עוד צפה הפד כי הריביות בסוף השנים הללו תעמודנה על 1.9% ו-2.8% בלבד. במילים אחרות, הריבית כעת גבוהה הרבה יותר מהריבית שהפד צפה לסוף 2023 רק לפני חצי שנה. אגב, כדאי לזכור זאת כי ייתכן שבסוף השנה הבאה יהיה המצב הפוך, אם תתפתח במשק האמריקאי האטה חדה.
במצב שנוצר העלאת הריבית היום שקולה בשיעורה להעלאת תחזיות הריבית לסופי 2022 ו-2023, כך שמבחינת ההעלאות שעוד נותרו, אין שינוי. ורובן תהיינה עוד השנה. נראה לי שזו הסיבה המרכזית לכך שעם פרסום התחזית עברו השווקים לירידות.
בהודעתו כתב הפד כי האינפלציה עדיין מתוחה וכי היא נגרמת בשל גורמי היצע וביקוש גם יחד. אפילו מקומה של הקורונה לא נפקד וכמובן הוזכרו השפעותיה האינפלציוניות של מלחמת רוסיה – אוקראינה. אם הקורונה הולכת ומתפוגגת, הרי הודעתו של נשיא רוסיה פוטין היום על גיוס מילואים חלקי מרחיקה, לפי המומחים, את סיומה של המלחמה.
קצב האינפלציה השנתי (12 חודשים) ירד דווקא מ-8.6% לפני תחזית יוני ל-8.3% לפני תחזית ספטמבר החדשה. אך הפד חושש כיום יותר מהאינפלציה הבסיסית (בניכוי סעיפי המזון והאנרגיה), שעלתה מ-6.0% ל-6.3% בתקופה זו. כל עוד האינפלציה הבסיסית, המשקפת את הביקושים ואת לחצי המחירים בתוך ארה"ב, לא נבלמת, יתקשה הפד לעצור את סבב העלאות הריבית.
תחזית האינפלציה של הפד עלתה מ-5.2% השנה ו-2.6% בשנה הבאה ל-5.4% ו-2.8% בהתאמה. הדבר מצביע על כך שהאינפלציה לא תרד בקרוב למרות העלאות הריבית עד כה. נכון הוא שהשפעת הריבית על האינפלציה מגיעה בפיגור, בפרט כשחלק מהגורמים לה אינם תלויים בבנק המרכזי ומדיניותו.
גם התחזית לאינפלציה הבסיסית עלתה מ-4.3% השנה ו-2.7% בשנה הבאה ל- 4.5% ו-3.1%, בהתאמה. כאמור, חשיבות היתר שהפד מייחס למדידה זו מרחיקה בינתיים את סיום העלאת הריבית.
בהודעותיו הקודמות חזר הפד והדגיש כי מדיניותו תהיה תלוית נתונים. זו נקודה חשובה בשל החשש כי כלכלת ארצות הברית תיחלש, בנקודה מסוימת, ותיקלע להאטה, בפרט לנוכח חולשת הכלכלה העולמית, בצל העלאות הריבית סביב העולם. תחזית הפד החדשה מקרבת חשש זה.
הפד צופה כי התוצר המקומי הגולמי יצמח 0.2% בלבד השנה ו-1.2% בשנה הבאה. התחזית הקודמת עמדה על 1.7% לשתי השנים.
להודעת הפד יש ככלל השלכות עקיפות גם על בנק ישראל, שהודעת הריבית שלו מתוכננת ל-3 באוקטובר. בנק ישראל אימץ את מדיניות הקדמת העלאות הריבית (front loading) ששוררת ברוב העולם ולכן המהלך של הפד הערב מגדיל את הסיכוי שהריבית תעלה גם כאן (ככל הנראה ב-50 נ"ב). הדמיון בין שתי הכלכלות הינו שגם כאן קצב העלייה של האינפלציה הבסיסית בעייתי יותר.
בשורה התחתונה, הריבית בארה"ב תוסיף לעלות והפד מכוון לריבית ריאלית של 1.5%-2% בשנה הבאה. זה יהיה המעבר הכמעט היסטורי ממדיניות אולטרה-מרחיבה למדיניות מוניטרית מרסנת; מעבר זה נראה כמעט דמיוני לפני שנה אך כעת הוא כורח המציאות האינפלציונית.
האם כל זה ישפיע על שוקי המניות מעבר לירידות שראינו עד כה? לא בהכרח. אלו האחרונים צופים קדימה ונראה כי יתייחסו בשביעות רצון לפחות לכך שב-2022 הריבית תעלה, לפי התחזית החדשה, רק ב-0.2% בשנה הבאה, אל מול 0.4% לפי התחזית הקודמת. כלומר, כשתסתיים שנת ההתאמה 2022, הפד יעבור בעצם לשבת על הגדר.