כלכלת ישראל ממשיכה ליהנות מקצב ההתרחבות הכלכלית המהיר ביותר בקרב מדינות ה-OECD, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. דווקא מדינות פריפריה של אירופה, כמו: פורטוגל וספרד, דולקות אחרינו, יחד עם קצב אינפלציה מהנמוכים בקבוצה זו, למעט שווייץ ויפן, שאף ירד משמעותית בחודש האחרון.
הדבר מעיד בהחלט הן על חזרה לשגרה של משקי הבית מתקופת הקורונה והן על יכולת להתמודד, בינתיים לפחות, עם עליות המחירים. אחד הנתונים המרשימים ביותר הינו הצמיחה של התמ"ג העסקי, שהגיעה לכ-9% ברבע השני של השנה בהשוואה לרבע השני של השנה שעברה, וגם ראויה לציון עליית ההוצאה לצריכה פרטית, שהגיעה ל-7.5%. שני אלו גדלו אף מהר יותר מקצב העלייה של התמ"ג הכללי ויחד עם ייצוא הסחורות והשירותים, שזינק 11.4% בין שתי התקופות, הצביעו על כך שהמגזר הפרטי הוא המושך קדימה את פעילות המשק.
מעבר לכך, ההשקעות בנכסים קבועים גדלו 6.7% (ו-11.4% בהשוואה לרבע השני אשתקד) ומדובר בכוח שעשוי להפחית את הלחץ על מחירי המוצרים והשירותים במבט להמשך – שכן הוא פועל להגדלת ההיצע הזמין לכל רמה נתונה של ביקוש. בהשוואה לרבע הראשון של השנה, גדל התמ"ג העסקי 8.8%, מהר יותר מעליית התמ"ג הכללי, שהגיעה ל-6.8%. שני הנתונים הללו חשובים משום שהם מלמדים על המומנטום החיובי שהמשק נמצא בו וכן על הסרת החשש אצלנו מהמיתון – ולו טכני – שפוקד את מדינות אירופה ומאיים על מדינות מפותחות נוספות.
נקודה מעודדת נוספת קשורה לשיעורי השינוי של ההשקעה בנכסים קבועים בבנייה למגורים ברבעים הראשון והשני של השנה לעומת מקביליהם אשתקד ב-24% ו-15.8% בהתאמה. השקעה זו רושמת עליות דו ספרתיות זה חמישה רבעים ברציפות, וככל שמגמה זו תימשך כך יגדל ההיצע בשוק הדיור וישמש, בהמשך, גורם ממתן לעלייה המהירה של מחירי הדירות בישראל.
מבחינת שוק ההון, נתון הצמיחה של 6.8% ברבעון השני הינו מעודד, מחד, משום שהוא משקף את מצבו הטוב של המשק ויתבטא, ככלל, בדוחות הכספיים של החברות. מנגד, בכל הקשור למדיניות המרסנת של בנק ישראל, נתון זה מקל עליו להמשיך להעלות את הריבית ומחזק את ההערכות כי הריבית תעלה ב-0.5 אחוז (לפחות) בתחילת אוקטובר. בהקשר זה, צריך לזכור כי הצמיחה המהירה של המשק, הן בהשוואה לחששות קודמים מהאטה ואף התכווצות של התוצר, והן בהשוואה למשקים מתקדמים בחו"ל, פועלת, ככלל, גם לתיסוף של השקל, שכן היא עשויה למשוך השקעות זרות נוספות למשק – הן ריאליות והן פיננסיות. לגבי המקטע הפיננסי, צריך לזכור כי הבורסה המקומית רשמה ירידות קטנות, יחסית, בהשוואה לרבות מהבורסות בעולם.
ככלל, יש לציין כי גם העודף התקציבי של מדינת ישראל – עוד תופעה שמייחדת אותנו השנה – הינה גורם חיובי מבחינת ההשקעות הזרות בישראל. עודף זה גם מצמצם את השפעות ייקור הריבית על מחיר ההון. תיסוף חוזר של השקל, ככל שיתרחש (הוא יוגבל, כנראה, על ידי התחזקות הדולר בעולם) יהווה גורם נוסף שיפעל למיתון האינפלציה וכן משקל נגד להשפעות האינפלציוניות שיביאו מכיוון עליית השכר והמחסור בעובדים – תופעה בקנה מידה גלובלי. לכך יצטרף גורם ממתן נוסף ללחצי המחירים: ייבוא הסחורות והשירותים, שזינק 16.2% ברבע השני לעומת מקבילו אשתקד, והווה מקור חשוב לחלק מצמיחת הביקושים במשק.