האינפלציה שהחלה באירועים אקסוגניים, כמו: סין, מצוקת צווארי בקבוק בייצור ואספקה, קורונה, התייקרות של 300% במחירי התובלה הימית, המלחמה באוקראינה שסופה לא נראה באופק - כל אלה התפתחו לאינפלציה של סוחרים ממולחים ואף מגזר לא נשאר יתום. ממוצעי מדדי המחירים במרבית מדינות המערב, כולל ישראל, נעים בין כ-5% ל-10%; מדדי עלויות הייצור ותשומות הבניה גם הם שוברים שיאים מידי חודש; ובינתיים אין לקברניטי הבנקים המרכזיים שום פתרון למעט העלאות הריבית.

כבוגר אינפלציה של 400% (!!!) בשנות השמונים, אני יודע בוודאות שהעלאת הריבית חשובה אבל לא מספקת למיגור האינפלציה. בשנות השמונים התיישבו ראש הממשלה המנוח שמעון פרס, שר האוצר דאז יצחק מודעי, נגיד בנק ישראל החמישי הפרופ’ מיכאל ברונו, ויו"ר ההסתדרות ישראל קיסר, והסכימו על תוכנית הייצוב. את התוכנית רקם הפרופ’ ברונו והשלמתה הייתה כרוכה בהסכמות מקיר לקיר והיא מיגרה את האינפלציה תוך זמן קצר והצילה את המשק והמדינה מקטסטרופה כלכלית וחדלות פירעון של מדינת ישראל.

אנחנו לא שם, לחלוטין אבל העלאות הריבית פירקו את בועות השווקים הפיננסיים שהתנפחו לאורך כל העשור האחרון שהגיעו לשיאם בהנפקות הספאק ההזויות שהתרסקו בשיעורים של 60% ויותר. לא רק "חדי הקרן" אלא גם "החברות הטובות" הקבוצה המפונפנת ה-FAANG (פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס, וגוגל).

השווקים מגיבים קשה להעלאות ריבית כי מה יותר נוח ובטוח מאשר פיקדונות חסרי סיכון, או שוקי האג"ח הממשלתיים כולל אג"חים צמודי מדד שהתשואות בהם מטפסות לרמות של 3.5% ומעלה בהתאם למח"מ (משך חיים ממוצע) של האיגרת. לא פגשתי מעולם מנהל השקעות שיגיד ללקוח: "ההשקעה הטובה ביותר והבטוחה ביותר כשהריביות ברמות של 4% ויותר היא פשוט הפקדת פקדון בבנק תוך התמחרות לשיעורי ריבית
מקסימאליים באותה שעה".

על פיקדונות לא משלמים דמי ניהול וללא הגבייה הממוחשבת החודשית/שנתית אין לבית השקעות זכות קיום.
כיום לאחר שיצאנו כאמור מהתוואי של ריבית אפס לפחות בזירת השקל והדולר, יש איום ממשי על הרלבנטיות של תיקים מנוהלים בעלויות ניהול גבוהות ובורסות במגמת ירידות. בתי ההשקעות הצליחו בכל אופן להחיות את הקרנות הכספיות שלמרות דמי הניהול הנמוכים (ממוצע של 0.15%) משווקות על ידן בתנופה חזקה, והתוצאה היא גיוסים שהביאו את היקף הקרנות מרמות נמוכות מאד וחוסר עניין עד סוף 2020 לרמות של יתרות כיום של כ-20 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות מהוות מפלט מענין למי שמחפש תשואה בין 2%-3% ולשמר את הנזילות המלאה אם כי יש לזכור כי נקודת היציאה מובטחת אך יכולה להיות בדיוק בנקודת שפל זמנית בקרן.

אסכם באזהרה, אנחנו צפויים לעוד מספר העלאות ריבית ולכן יתכנו עוד הזדמנויות לריביות גבוהות יותר, ברם חמדנות יתר בחיפוש אחרי תשואה מקסימלית לא הוכחה מעולם כסובלת מתבונת יתר.

* הכותב הוא יועץ ניהול סיכונים פיננסיים, ברגר פייננס (Berger Finance) *

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 1
    כרגע העלאה של 1% די מובטחת בארה"ב

    בתקופה המאוד קרובה (בין אם יאחדו העלאות או שלא) ובנק ישראל לא יוכל להשאיר את הריבית פה הרבה מאחור וגם אם לא יעלו פה ב-1% (לא רואה תרחיש כזה כרגע), הריבית בארץ תעלה כמעט בוודאות בחודשים הקרובים ולכן לחכות לעוד העלאה-שתיים לדעתי זו לא חמדנות אלא הבנה של השווקים. זה אולי נשמע קצת, "מה זה עוד 0.25% לפקדון?" אבל 3.25% לעומת 3% זה עלייה של מעל 8% בתשואה עצמה ומכיוון וזה חסר סיכון (ככל שיכול להיות בשוק ההון), זה לא משהו לזלזל בו, במיוחד כשסבירות לכך היא די גבוהה. אף אחד היום לא חושב שיורידו בארץ את הריבית מתישהו בזמן הקרוב אז לשבת לחכות חודש-חודשיים שאולי, במקרה הטוב לטיעון של ה"חמדנות", הריבית תישאר איפה שהיא היום, זו לא החלטה לא מושכלת או חמדנית.... הכל לדעתי האישית כמובן... ומה אני מבין?
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • ArchAngel
    • 18/09/2022 06:15