מדד המחירים לצרכן באוגוסט ירד מעבר לתחזיות ובכך הביא להאטה בקצב האינפלציה מ-5.2% ביולי ל-4.7% ב-12 החודשים האחרונים.
אפשר לשאוב כמה נקודות של אור מנתוני מדד אוגוסט שמסמן ירידות מחירים רוחביות, מעבר לתרומה של התחזקות השקל והוזלת מחיר הדלק. מחירי המזון ירדו ב-0.1% בניגוד לתחזיות השוק לעלייה, וסעיפי ההארחה ונופש ירדו גם בארץ וגם בחו’ל, לצד ירידה מתמשכת בסעיף ההלבשה.
מחירי הדיור עלו ב-1.3% בהמשך לעלייה של 2.0% מהחודש הקודם, והקצב השנתי האיץ מ-17.8% ל-17.9%.
הירידה במדד אוגוסט הובלה בעיקר על ידי הירידה החדה במחירי הבנזין, כך שהמדד ללא אנרגיה עלה בשיעור של 0.2%.
"תרומת האנרגיה לירידת המדד באוגוסט הייתה גבוהה כצפוי והסתכמה בירידה של 0.45%, וכללה ירידה חדה במחירי הבנזין לעומת עלייה בתעריף החשמל. לעומת זאת,עיקר ההפתעה כלפי מטה במדד נבעה מהתמתנות העלייה במחירי המזון והפירות והירקות", אמר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI. "מעבר לתרומה השלילית של רכיב האנרגיה, נרשמה תרומה לירידת המדד מצד מחירי הנופש בחו"ל (של כ-0.15%%-), על רקע הייסוף החד בשער החליפין באוגוסט (שבספטמבר פוחת חזרה בשיעור חד, כך שצפויה תרומה חיובית למדד מבחינה זו), וזאת לעומת עלייה עונתית במחירי הנופש המקומיים".
סעיף הדיור עלה באוגוסט ב-0.8%, ותרם כ-0.2% למדד הכללי. גוזלן מסביר כי עלייה זו שיקפה עלייה של 0.8% בסעיף מחירי הדירות בבעלות (האצה בקצב השנתי מ-4.7% ל-5.1%) ועלייה של 0.7% בשכר הדירה,שממשיכה לשקף את התרחבות העלייה במחירי השכירות מעבר לאיזורי הביקוש.
נקודת האור מבחינת בנק ישראל, או יותר נכון נוטלי המשכנתאות, קשורה לירידה החדה במחירי הבנזין והייסוף בשקל שהובילו לירידה חדה של כ-2% במדד המוצרים הסחירים לקצב שנתי של כ-5.1% לעומת המשך האצה במדד הבלתי סחירים, עם עלייה חודשית של 0.7%, ועלייה בקצב השנתי ל-4.4%.
גוזלן אומר כי "העלאת הריבית האחרונה בשיעור של 0.75% הציבה את בנק ישראל בשורה אחת עם הקצב שמאפיין את הבנקים המרכזיים המובילים. עם זאת, קצב העלאת הריבית הוא תלוי נתונים, כך שהיציבות היחסית בקצב האינפלציה הבסיסית אינם דוחקים בבנק ישראל להאיץ את קצב העלאת הריבית. במסגרת הטווח של 50-75 נ"ב, להערכתנו ההסתברות הגבוהה יותר בהחלטה הקרובה הוא לרף התחתון של 0.5%. עם זאת, התנודתיות הגבוהה בקצב האינפלציה, התרומה השלילית החריגה של רכיב האנרגיה לעומת המשך העלייה המהירה באינפלציית השירותים, שצפויה להיות עיקשת יותר, עשויים להוביל לחזרה להעלאות ברף הגבוה יותר של 75 נ"ב באחת ההחלטות הבאות".
גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, אמר כי "מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-4.1%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלו ב-4.2%, כל אחד ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-3.9%. בשנים עשר החודשים האחרונים, מדד המחירים לצרכן עלה ב-4.6%, מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-4.4%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-4.9% ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-4.5%.
"מדד חודש ספטמבר צפוי להיות 0.0% עד מינוס 0.2%. שיעור עליית המדד בשנת 2022 צפוי להיות כ-5% ובמהלך 12 החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות בכ-2.8-3.3%. בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית בהחלטה של חודש אוקטובר בשיעור שלא יפחת מ-50 נ"ב והריבית צפויה להמשיך ולעלות מן הרמה הנוכחית של 2% לכ-3.25-3.50% בעוד שנה".