מה עושים עם הכסף? התקופה הזו באמת יכולה לשגע כל משקיע שאוהב קצת ריגוש והולך על טווחים קצרים וגם בינוניים. המלחמה באוקראינה, הצינור שהרוסים סגרו לגרמנים, שרשראות האספקה והזינוק באינפלציה והריבית. למשקיע שיושב היום עם כמה גרושים על הגדר (נניח אני) ושואל את עצמו מה עושים עכשיו? התשובה היא: פשוט לא יודע.
קשה גם למצוא נקודות אחיזה חזקות מספיק כדי להאמין שכדאי לחזור לקנות מניות. על כל נקודה חיובית יש נקודה הרבה יותר חזקה בצד השלילי.
בין הנקודות החיוביות בשוק אפשר למצוא את ההתמתנות המשמעותית של 40% ויותר במחירי ההובלה הימית כתוצאה משיפור בשרשראות האספקה, התמתנות מחירי הנפט ואולי סימנים ראשונים להאטת קצב האינפלציה; התקדמות הצבא האוקראיני שאולי מסמנת סיכוי לסוף המלחמה - זה התירוץ האקטואלי שמנסה להסביר מדוע הנאסד"ק עלה 6% בשבוע האחרון (ואולי זה רק מוכיח כמה השוק נואש לחדשות טובות); העובדה שהנאסד"ק עדיין רחוק ב-30% מרמת השיא שלו והמכפילים סבירים יותר (אם כי אמזון נסחרת במכפיל 114, טסלה במכפיל 99 ומנגד מייקרוסופט ואפל במכפיל 26. האם זה כבר מכפיל סביר? לא בטוח); אומרים שמנהלי ההשקעות חייבים להצדיק את העמלות שהם גובים לכן הם יחזרו לשוק "בכוח" וזה יתדלק ראלי סוף שנה.
מנגד, השוק עדיין מוצף בכסף "המודפס" העצום מרכישות האג"ח של הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאיחוד האירופי, כשרק בארה"ב הוזרמו לשוק 3.5 טריליון דולר בתקופת הקורונה. הרחבה מוניטרית בהיקף כזה היא לא משהו שקל "להספיג" בחזרה לתוך המערכת ללא ריבית גבוהה יחסית למה שהורגלנו לאורך כמה שנים טובות. אנחנו עדיין בתוך תהליך העלאות הריבית בעולם כשכרגע השוק מצפה לריבית ממוצעת של 3.4% בעשר השנים הקרובות. זו ריבית יקרה מאוד ביחס למה שהעולם הורגל אליה. אז כסף יקר -> פחות השקעות וצמיחה -> כלכלה עולמית במיתון או סטגנציה.
מעבר לכך, אירופה במצב קשה ומה לעשות שהיא עדיין כוח קנייה משמעותי שמשפיע על כלכלת העולם? הסיכוי לסטגפלציה שם נראה כבר משמעותי, כשמחד האינפלציה גבוהה ומנגד הצפי למיתון ביבשת היא עובדה מוגמרת ואם זה לא מספיק, המשך העלות הריבית באירופה עלול להוביל לפשיטות רגל של מדינות חלשות כלכלית ולמשברי חוב.
צריך להוסיף לזה את המלחמה בין אוקראינה לרוסיה שתמשיך להעיב על הכלכלה בעיקר במישור מחיר הגז לאירופה, אבל גם ככזו שמחלישה עוד קצת את הביקושים ופגיעה בסחר הבינ"ל.
אומרים שארה"ב היא כלכלת אי? אז אומרים. בינתיים היא הציגה כבר שני רבעונים רצופים של התכווצות בפועל וכמעט כל הגופים הגדולים מאמינים שהמגמה לא תתהפך בקרוב, בקיצור מיתון. ארה"ב היא המדד החשוב ביותר למצב הכלכלה העולמית וכרגע אין שום סיבה להיות אופטימי במיוחד גם אם קצב האינפלציה ימשיך להתמתן.
ואז אנחנו מוצאים את עצמנו בדילמה ללא מוצא: בזמן שהכסף על הגדר והאינפלציה עולה אנחנו פשוט מפסידים כסף. מצד שני הפחד הוא שההפסד יהיה גדול יותר אם נבחר באפיק הלא נכון. מה עם השקעות בנדל"ן? המחירים בשיא, המשכנתאות יקרות, התשואה למשקיעים נשחקה והצעירים? איך הם יקנו דירה ב-3 מיליון בפ"ת אם אפילו מיליון שקל מהבית מחייבים אותם במשכנתא שתקרע להם את הצורה? אז נשארים אצל ההורים או הולכים לשוק השכירות. הפחד שהשוק יתקרר והבועה תתנפץ לא עושה חשק להשקיע באפיק הזה בעיתוי הנוכחי.
מה עם שוק ההון? הטרייד אוף פשוט לא נראה טוב מול האפיקים הסולידיים גם ברמות המכפילים הנוכחיות. 5%-6% תשואה שנתית לא וודאית בכלל על מניית אלפאבית C למשל (מכפיל 20 "בלבד") מול אג"ח קונצרני או ממשלתי שנותן בוודאות 4%-3%? למה שהמוסדיים ייקחו סיכון על פער עלוב כזה כשהכלכלה עצמה עדיין לא מראה סימני התאוששות מספיק טובים ולחברות יהיה קשה להמשיך לצמוח ולהצדיק עליית ערך?
נשארנו עם מק"מים, פק"מים ואג"חים ... לא מלהיב בכלל בהתחשב שמול התשואות הבטוחות יחסית שהזכרתי יש גם אינפלציה ששוחקת אותן כמעט לחלוטין ואנחנו נשארים עם תשואה ריאלית אפסית ביד.
זהב? עד עכשיו בגל הנוכחי הוא לא הוכיח את עצמו כמפלט שמגן מהאינפלציה ומחירו די מדשדש בשנה האחרונה.
בסוף כל טור כדאי לשים איזו שורה תחתונה עם תובנות למען הקוראים ששרדו עד הלום, אבל לפעמים מותר גם לא להגיע למסקנות חותכות מדי... בטח כשאתה פשוט בדילמה. אז אני נשאר עם כמה טיפים כלליים לתקופה של חוסר וודאות:
דחו הוצאות גדולות והלוואת שהופכות יקרות ותצרכו חכם ומחושב עד שתהיה לנו טיפה יותר בהירות, לכו לתקופת ביניים לאפיקים הסולידיים כדי לשמור על ערך הכסף גם אם באופן חלקי, קומו כל יום עם חיוך לעבודה גם אם אתמול היה יום מבאס, ותגידו תודה שאתם בריאים. נקווה לטוב.