השרה אורית פרקש הכהן הציגה השבוע את "החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב–2022". חוק זה בא להסדיר "הטבות למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות, אשר הקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל".
מייד קמו אלה המתרעמים על כך בטענה שהמדינה לא צריכה לסייע לאנשים בעלי הון, אותם משקיעים (אנג’לים) בסטארט-אפים וכי על המדינה לעשות משהו אחר עם כספה במקום לתת לבעלי ההון - עוד.
ועדיין, אין עוררין על כך שהקטר המשמעותי של המשק הישראלי הוא ענף ההייטק ובתקופה האחרונה הוא עובר שינויים רבים. חלקם מסיבות ישראליות גרידא וחלקן מההשפעות העולמיות. בשנה שעברה הוזרמו להיי־טק הישראלי ממשקיעים זרים יותר מ–20 מיליארד דולר ועדיין, עפ"י מחקר שערכו עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל ורשות החדשנות, נרשמה ירידה עקבית של כ-14% במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחים כל שנה מאז שנת 2014.
צריך להבין משהו פשוט מאוד - אם לא ייפתחו סטארטאפים בישראל וכבר לא נהיה הסטארט אפ ניישן (ויש כאלה שטוענים שאנחנו כבר לא) המשק הישראלי יפסיד מיליארדים. גם כך ההייטק הישראלי מפסיד מיסים היות הוא מוציא עבודות למדינות אחרות שלא משלמות מס. כלו מר, הידע ישראלי אך מי שמבצע זאת עבורנו הוא אוקראיני, הודי וכד’. לא ישראלי.
שלא נתבלבל – התחרות על סטארט-אפים היא אדירה. בכל העולם הסתכלו על ישראל ועל עמק הסיליקון ומנסים לעשות זאת גם. לאט לאט קמים בעוד ועוד מדינות מתחמים ייעודיים לסטארטאפים המציעים שלל הטבות למי שיעבור אליהם. סטארטאפים ישראלים מחוזרים כל העת לעזוב ולהגיע למדינות האיחוד האירופי ולקבל שלל הטבות מס, הטבות על העסקת עובדים ועוד.
חלקם גם עשו זאת ועברו. מדינת ישראל הבינה שאם היא לא תכניס את היד לכיס ותסייע לאותם אנג’לים שמשקיעים בחברות הישראליות להמשיך ולעשות זאת – הם פשוט ישקיעו את כספם במקום אחר ולא יזרימו הון הכרחי להמשך קיומם של סטארטאפים חדשים.
לכן, על המדינה לא להסתפק רק במתן הטבות לאנג’לים. זה, אולי, נדבך אחד וניתן להתווכח עליו האם הוא החשוב ביותר. יש עוד שלל דברים שיש לעשות על מנת להמשיך לסייע לענף זה שתורם למשק הישראלי מיליארדים כשם ששום מגזר עסקי אחר לא עושה. לכן, טוב עשתה המדינה שהיא מסייעת לתחום חשוב שתזכור שיש עוד לא מעט דברים נוספים שכדאי שתעשה.
הכותב, אברהם הינוך, מייסד חברת הייעוץ Weccelerate