כלכלני לאומי בראשות הכלכלן הראשי ד"ר מיכאל בפמן, מפרסמים סקירת מאקרו-כלכלה שבועית ומציינים כי "הודעת הריבית של בנק ישראל, השבוע, חשפה כי בסך הכול מצבה הכלכלי של ישראל טוב ולכן הפחתת תחזיות הצמיחה היו מינוריות יחסית. בנוסף, הצפי הינו להאטה בסביבת האינפלציה לתוך 2023, לאחר ההאצה ב-2022. נראה שעד כה בנק ישראל נהנה מדרגות חופש רבות יחסית בניהול תהליך העלאת הריבית, גם על רקע מהלך היחלשות השקל אך בעיקר מול הדולר, מראשית השנה. בחודשים הקרובים, על רקע אפשרות להתחזקות מחודשת של השקל וציפייה לירידה מסוימת בסביבת האינפלציה, נראה כי בנק ישראל יהיה מאותגר יותר בכל הקשור למהלך העלאות ריבית מהיר וחד. העובדה שלאחרונה נרשמה ירידה בציפיות האינפלציה לטווחים בינוניים וארוכים, מעידה על אמון של השוק ביכולת להפחית את האינפלציה בהמשך. זאת, תוך ירידה באינדיקטורים מובילים של האינפלציה, כאשר מדובר בהשפעה עתידית ולא מידית. על רקע זה, נראה כי העלאות הריבית בהמשך השנה צפויות להיות סביב רמה של 25 נ"ב בכל העלאה".
עוד הודגש בסקירה: "ברקע האצת האינפלציה ברחבי העולם, האינפלציה בישראל נותרה עדין מהנמוכות מבין מדינות ה-OECD. כלומר, ניתוח של האינפלציה בהשוואה בינלאומית מעלה כי האינפלציה בישראל נמוכה ביחס למרבית המדינות המפותחות. נתוני ה-OECD מלמדים כי שיעור האינפלציה השנתי (שיעורי השינוי במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים) במדינות הארגון, עלה בחודש מאי 2022 ל - 9.6% מ - 9.2% באפריל ו - 3.9% במאי 2021. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, אשר מצביע על סביבת אינפלציה עולמית גבוהה ובמגמת עלייה מתמשכת בעת הנוכחית. זאת, ברקע התייקרות מחירי האנרגיה והמזון, בין היתר, עקב השפעות המלחמה באוקראינה. כמו כן, האינפלציה ללא אנרגיה ומזון (המהווה את הגדרת ה-OECD לאינפלציית הליבה, בשונה מבנק ישראל שעוקב בדרך כלל אחר המדד בניכוי אנרגיה ופירות וירקות) בקרב מדינות ה-OECD עלתה בחודש מאי מ - 6.2% ל - 6.4% (שיעור שנתי). משמע, הלחצים לעליות מחירים הינם רוחביים וכוללים את מרבית תחומי הפעילות.
ישראל נותרה מהמדינות עם האינפלציה הנמוכה ב-OECD בעת הנוכחית, לצד שוויץ ויפן, זאת בדומה למגמה בשנים האחרונות. התפתחות אשר הינה, בין היתר, תוצאה לרגישות הנמוכה יחסית של מחירי החשמל בישראל למחירי האנרגיה בעולם ורמת המחירים הגבוהה מלכתחילה בישראל בהשוואה לעולם".