ריבוי ההערכות להאטה בפעילות הכלכלית יוצר מצב של ציפיות שמגשימות את עצמן

התנאים המוניטריים מתהדקים, הריביות עולות, אפקט העושר דועך, גיוסי ההון קטנים, ורשתות הקמעונאות מרגישות עתה את ההסטה של רכישות ישראלים לחו"ל. יש חשיבות גדולה גם להלך הרוח – ריבוי ההערכות להאטה בפעילות הכלכלית, בולם לעיתים יוזמות חדשות, ויוצר מצב של ציפיות שמגשימות את עצמן. בניגוד לרוב המדינות המפותחות לממשלה בישראל אין גירעון בתקציב, וגם החוב הציבורי לא גבוה ולכאורה זה מאפשר מדיניות אנטי-מחזורית. אך מנגד, מצב הקואליציה לא יאפשר כנראה העברה של תקציב המדינה, וזה יקשה על אימוץ מדיניות כזו. השפעת הווקטור הנגדי תתבטא להערכתנו בשתי חזיתות עיקריות: צריכה פרטית מקומית ויצוא של חברות סטרט-אפ. מנגד, ההשקעות בבנייה למגורים צפויות להמשיך ולגדול וכן ההשקעות בתשתיות. אנו מעריכים שהצמיחה במשק תואט בחודשים הקרובים, עד לכדי קיפאון בצמיחה לנפש במחצית השנייה של השנה. הלמ"ס עדכנה את נתוני הצמיחה לרבעון הראשון של השנה כלפי מטה – התוצר ירד בשיעור שנתי של 1.9%. הצמיחה במהלך שנת 2021 יצרה נקודת השוואה גבוהה, בין השאר בהשפעת גורמים חד-פעמיים, ומבחינה מסוימת זה גורם למחצית הראשונה של 2022 להיראות חיוורת, או אפילו על סף מיתון, על אף שהתמונה בכללותה לא רעה.

העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ירד ברבעון הראשון של השנה ל- 5.1 מיליארד דולר לעומת 5.6 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. זה עדיין עודף רבעוני גבוה ביחס לממוצע של השנים האחרונות, והוא פועל לחיזוק של השקל. יחד עם זאת, בטווח הזמן הקצר שער החליפין ימשיך להיות מושפע בעיקר מהתנודתיות בשוקי המניות.

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה בשיעור של 0.6% והשלים עלייה של 4.1% בשנה האחרונה. עליית המדד הייתה ברף הנמוך של הציפיות (אנו הערכנו 0.7%). אנו עדיין צופים עליות מחירים גבוהות בחודשים הקרובים הן בצד הסחורות והן בשירותים, ובעיקר בסעיף הדיור, במחירי הטיסות לחו"ל וההבראה ונופש בארץ. הלמ"ס פרסמה כי בתוך סעיף שכר הדירה (שמשקלו קטן יחסית בדיור) בקבוצת הדירות בה השוכר התחלף נרשמה עליית מחיר של כ-5%. הלמ"ס לא פרסמה את הנתון המקביל בסעיף העיקרי "שירותי דירות בבעלות", אך ההיגיון אומר שגם שם חילופי שוכרים מלווים עתה בהתייקרות גבוהה יחסית של דמי השכירות. קיים פער מתמשך בין סעיף שירותי דיור בבעלות לבין סעיף שכר דירה (ראו גרף), ששניהם מודדים למעשה מחירי שכירות בשיטות שונות. אנו מעריכים כי ההתייקרות החדה יחסית במחירי שכר-דירה לשוכרים חדשים מרמזת על עלייה גבוהה של מחירי השכירות במדדי החודשים הקרובים. מחירי המזון צפויים אף הם להמשיך לעלות בחודשים הקרובים ובפרט מחירי מוצרי החלב ומוצרי המאפה. קצב עליית השכר במגזר העסקי עדיין גבוה ביחס לתוואי שהיינו לפני הקורונה, והוא תומך באינפלציה שגבוהה מ-3%. התערערות מצב הקואליציה עשויה לצמצם את היכולת של הממשלה למתן את עליות המחירים, אם כי אנו מניחים שעדיין ינקטו צעדים כאלו. העלאות הריבית צפויות למתן את הפעילות הכלכלית, אך ההשפעה של זה על האינפלציה אינה מידית. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 3.5% במהלך 12 החודשים הקרובים.

הבנקים המרכזיים בעולם הקשיחו בשבועות האחרונים את המאבק באינפלציה. הפד העלה את הריבית ב- 0.75%, הבנק המרכזי של שוויץ העלה את הריבית ב- 0.5%, הבנק המרכזי של אנגליה ב- 0.25% וה-ECB צפוי להצטרף להעלות הריבית בחודש הבא. האינפלציה בישראל נמוכה ביחס לארה"ב ולאירופה, אך היא עדיין תתקרב השנה ל- 5%, והצפיות לאינפלציה לטווח הקצר חורגות מהיעד – כ- 3.5% לשנה בשנתיים הקרובות. בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בחודש יולי בשיעור שנע בין 0.25% ל- 0.5%, זאת בהתאם להתפתחות הציפיות לאינפלציה במועד ההחלטה. ריבית בנק ישראל צפויה לעלות לרמה של כ- 3% בפרק זמן של שנה.