יציבות הקואליציה מתערערת נוכח סיכויים לעזיבה של עוד חברים בה. במצב הנוכחי הסיכויים להעביר תקציב לשנת 2023 אינם גבוהים. הסיכון לפירוק הממשלה גבוה, ואף אם בחירות מוקדמות הן לא מצב חדש לכלכלה בשנים האחרונות, הפעם המשק נכנס לסיטואציה הזו עם מגמות כלכליות שונות: אינפלציה עולמית גבוהה, וחשש מהאטה בפעילות. בניגוד לממשלות אחרות בעולם, בישראל התקציב מאוזן וזה מאפשר לממשלה לפעול למיתון עליות מחירים, ולהפעיל מדיניות אנטי-מחזורית אם החשש מהאטה יתממש. היכולת הזו תיפגע תחת ממשלה זמנית ובלי תקציב מדינה. לאי-היציבות הפוליטית יש גם תו מחיר בשווקים. תשואת איגרות החוב השקליות של מדינת ישראל לטווח של עשר שנים לדוגמה, נסחרת ברמה דומה לזו של ארה"ב, זאת למרות שלחצי האינפלציה פה נמוכים והמצב התקציבי שונה. לא מן הנמנע שאי-היציבות הפוליטית מקטינה את האטרקטיביות של ניירות אלו בעיני משקיעים זרים לדוגמה.
הגירעון התקציבי בשנה האחרונה התאפס. הוצאות הממשלה ירדו לעומת השנה שעברה בשל סיום תכניות הסיוע, ואילו ההכנסות גדלו בשיעור חד של 25%, זאת לאור הצמיחה שהייתה בשנה שעברה, וכן עליות המחירים שתורמות אף הן להכנסות ממסים. המצב התקציבי הטוב יאפשר לממשלה למתן עליות מחירים בהמשך הדרך. האוצר ינסה להערכתנו למנוע ייקור מוצרים ושירותים שפגיעתם גבוהה באוכלוסיות עם הכנסה נמוכה כמו חשמל, מים ומוצרי יסוד. העודף התקציבי לא יישאר לאורך זמן, השינוי בצמיחה צפוי לבלום את הגידול החד בהכנסות בהמשך השנה.
שורה של גופים כלכליים כמו הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית מדגישים את החשש מתרחיש של סטגפלציה. זה עדיין לא התרחיש המרכזי שלהם, אך הם מניחים האטה ניכרת בצמיחה ברבעונים הקרובים. בישראל האינפלציה נמוכה ביחס לארה"ב ולאירופה, אך קיימים גורמים ייחודיים אחרים שיביאו להאטה גם בישראל. יציאה מוגברת של ישראלים לחו"ל – מיליון איש בחודש מאי, מקטינה את הצריכה המקומית. המגמות בשווקים הפיננסיים אינן תומכות בגיוסי הון גבוהים של חברות היי-טק, ולאורך זמן היכולת של הענף לקלוט עובדים חדשים תיפגע. אלו שני מנועי הצמיחה העיקריים שהזניקו את הצמיחה בישראל בשנתיים האחרונות