שלושת הגושים הכלכליים הגדולים - ארה"ב, גוש האירו וסין - מתמודדים עם אתגרים שונים מאוד באופיים ובהיקפם. בארה"ב, תנאים מוניטריים ופיננסיים הדוקים יותר יגרמו בסופו של דבר להאטה בצמיחה, כנראה במהלך המחצית השנייה של השנה הנוכחית, אך האטה זו צפויה להתרכז בתחומים הרגישים יותר לריבית במשק. זה כולל מוצרים בני קיימא, השקעות בציוד עסקי ובעיקר דיור. העלייה בריבית המשכנתא בחודשיים האחרונים כבר תואמת לירידה בבקשות למשכנתאות.
חשוב להדגיש שהמצב הפיננסי של משקי הבית בארה"ב טוב יחסית, זאת לנוכח צבירת הנכסים הנזילים במהלך תקופת הקורונה ונראה שהכלכלה בכללותה תימנע ממיתון, זאת אף שצפויה תקופה של צמיחה בקצב הנמוך מן הפוטנציאל במהלך המחצית השנייה של 2022 ולתוך 2023. עם זאת, ההאטה בארה"ב צפויה להיות מתונה יחסית לכלכלות מתקדמות אחרות.
באירופה מתמודדים עם בעיות גדולות בהרבה מאשר אלו של ארה"ב, זאת עקב הקשרים הכלכליים של אירופה עם רוסיה, שהינם עמוקים בהרבה מאלה של ארה"ב. הבדל מרכזי נוסף הוא שבעוד ארה"ב אינה עוד יבואנית נטו גדולה של אנרגיה, גוש האירו כן. בהתאם לכך, גוש האירו חווה הרעה חמורה בתנאי הסחר כאשר מחירי האנרגיה העולמיים עלו. מחירי היבוא של הגוש עלו בחדות בהשוואה למחירי הייצוא שלו ומצבו של המשק נפגע. משמעות הדבר היא פגיעה יותר גדולה בהכנסה הריאלית של משקי הבית בגוש האירו והוצאות הצרכנים צפויות להתכווץ. זה יהווה אתגר גדול לקובעי המדיניות: עד כמה להתמקד במתן תמיכה לכלכלה הריאלית ועד כמה בריסון האינפלציה?
המדיניות המוניטרית יכולה לעשות מעט בכדי למתן במישרין את ההשפעות של זעזועים בתנאי הסחר ומטרת המדיניות הינה להשפיע בעקיפין, על הביקוש המצרפי, בדגש על מרכיבים רגישי ריבית בכך לצמצם את הפער שבין הביקושים להיצע. עם כל הרצון לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בכלכלה הריאלית, בנקים מרכזיים יתקשו מאוד בהשלמה עם מצב של לחץ הולך וגדל לעליית מחירי הליבה שנוצר כעת, ויפעלו בכלים המוגבלים שלהם להורדת האינפלציה. הבנק המרכזי האירופי לא יצטרך להדק את המדיניות המוניטרית באותה מידה כמו הפד של ארה"ב, שם אינפלציית הליבה גבוהה במידה ניכרת מזו של ארה"ב, אבל עצם החזרת המדיניות מעמדה מרחיבה ל"ניטרלית" תכביד על משקי הבית והעסקים בגוש האירו.
הבעיות של סין מורכבות עוד יותר והמאמצים להשתלט על מגפת הקורונה הביאו להחמרת ההגבלות בכמה מהערים הגדולות והחשובות ביותר מבחינה כלכלית במדינה. מלבד המאבק בקורונה, סין מתמודדת עם קשיים גדול בסקטור הנדל"ן, שבעבר תרם מאוד לצמיחה, אך חווה משבר גדול. בעוד שההתאוששות של סין לפני שנתיים התבססה על עלייה בביקוש העולמי למוצרי צריכה, מצב זה מסתיים עתה כאשר ההוצאות העולמיות על שירותים מתאוששות והביקוש למוצרים גדל בקצב מתון יותר מאשר בתקופת הקורונה. צפוי שהצמיחה ביצוא הסחורות של סין תיחלש מאוד בהמשך השנה, זאת מעבר למצב של "דריכה במקום" אשר מסתמנת עוד מסוף 2021.