טור דעה

כלכלת ישראל - רמה גבוהה של חוסר וודאות לצד האצה באינפלציה

התכווצות התוצר ברבעון הראשון אינה מעוררת דאגה, השאלה מה יקרה לשני מנועי הצמיחה המרכזיים - יצוא שירותי היי-טק והצריכה הפרטית, ומכאן לתמונת הצמיחה הכוללת של המשק והמשך עליית הריבית

נירה שמיר, דיסקונט 18/05/2022 11:47

א+א-

התכווצות התוצר ברבעון הראשון של השנה בקצב שנתי של 1.6%, לא צריכה להפתיע, שכן, מגיעה לאחר רבעון חזק במיוחד, עם צמיחה של כ-16%.לפיכך, על-מנת להחליק את התנודות, נבחן את הצמיחה במהלך שני הרבעונים הללו, ונקבל קצב צמיחה שנתי של כ-6.5% - מרשים למדי.אך, האם לעולם חוסן?

בשנים האחרונות הובל המשק הישראלי על-ידי שני מנועי צמיחה מרכזיים - צריכה פרטית ויצוא שירותי היי-טק, ולכן נתמקד בהם.

הצמיחה בצריכה הפרטית במהלך מחצית השנה החולפת מגלמת קצב צמיחה שנתי של כ-8% - בהחלט מרשים.השאלה, מה הלאה, בעולם של חוסר וודאות, ריבית עולה ושחיקה בעושר הפיננסי.

אולם, מדאיגה יותר הצמיחה של יצוא שירותי היי-טק, שעל-פי מתודולוגיה זו, נאמדת בשיעור שנתי של כ-6.5% - שיעור מאכזב למדי, בהשוואה לקצב שנתי של כ-14% בשנים 2020-2021.נזכיר כי מדובר באומדנים ראשונים, אולם, אם אלו פני הדברים, יש בהחלט מקום לדאגה.

שהרי הירידות החדות בנאסד"ק, שהחריפו במהלך הרבעון השני, מקשות על גיוסי ההון, ואכן מובילות להתמתנות הפעילות בחברות ההיי-טק.כך הצטמצם היקף הגיוסים מכ-6.5 מיליארד דולר בממוצע לרבעון ב-2021 לכ-5.5 מילא’ $ ב-Q1/22 ולכ-3-4 מילא’ $ ב-Q2/22 (על-פי היקף הגיוסים עד אמצע מאי).

לפיכך, ובהתחשב ב"עננים" המכסים את שמי הכלכלה העולמית, קיימת רמה גבוהה של חוסר וודאות באשר לתמונת הצמיחה של המשק בהמשך השנה.

וברקע, נמצא "השד האינפלציוני" שצובר תאוצה.ואמנם, קצב האינפלציה השנתי עלה באפריל לרמה של 4%, הרבה מעל היעד של בנק ישראל אולם, לא פחות חשוב הינו מרכיב המוצרים והשירותים הלא סחירים המהווים 62% מהמדד הכולל.אלה משקפים במידה רבה את האינפלציה שאינה מיובאת, אלא מונעת על-ידי כוחות פנימיים, לדוגמה השכר, ולכן בנק ישראל מייחס להם חשיבות גבוהה.מחירים אלה ממשיכים להאיץ, ועלו באפריל בקצב שנתי של 3.6%, לעומת 2.7% בסוף 2021.אין ספק שלאינדיקטור זה תהיה חשיבות גבוהה בהחלטת הריבית הקרובה (23/5).במבט קדימה, אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תסתכם ב-3%, כאשר במהלך התקופה תגיע קרוב מאד ל-5% (4.7%), בטרם תשוב ותתמתן.בהקשר זה, לדעתנו, הסיכון הינו כלפי מעלה.

להערכתנו, בנק ישראל יעלה ביום שני הקרוב את הריבית ב-0.25% ל-0.6%, וזו תעמוד עוד שנה על רמה של 1.75%.בנק ישראל, כבנקים המרכזיים האחרים, ישימו דגש בעיקר על האינפלציה.נציין, כי החוזים בשוק ה-IRS מגלמים ריבית של 2.03% לעוד שנה.

ולסיום, מילה על שוק הנדל"ן למגורים.שם ראינו האצה נוספת בעליית המחירים לקצב שנתי של 16.3%.אולם, כיוון שמדובר בנתוני פברואר-מרץ, אפשר והעליה החדה מוסברת בחלקה על-ידי ניסיון להקדים רכישות בטרם תחול עליה נוספת בריבית המשכנתאות.ואמנם, אם ניקח כדוגמא את הריבית על משכנתאות לא צמודות ל-15-20 שנה, הרי שזו עלתה מ-3.05% בפברואר ל-3.22% במרץ ול-3.57% באפריל.על-פי עליית התשואות בשוק האג"ח, אין ספק שחלה התייקרות נוספת במאי.

לפיכך, העליה במחיר המשכנתאות, שתצבור תאוצה עם העלייה הצפויה בריבית בנק ישראל, השחיקה החדה בשווי הנכסים הפיננסיים, לרבות בשווי האופציות שבידי עובדי ההיי-טק, זאת לצד סימנים להאטה מסוימת בהיי-טק, ובנוסף, יציאה של משקיעים מהשוק, לאחר הכבדת נטל המס, כל אלה צפויים להוביל להתמתנות בעליית מחירי הדירות, להערכתנו, כבר בתקופה הקרובה, זאת על אף העליה החדה במחירי התשומות והמחסור בהיצע דירות.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה