נתוני מאקרו יחסית טובים בארה"ב, עונת הדוחות סבירה ועלייה בתחזית לרווח למניה ב-S&P 500 היו כנראה דווקא אחת הסיבה לחולשתו של שוק המניות. בשיטת "הפוך על הפוך" שהייתה נהוגה בעשור האחרון, הנתונים הכלכליים הטובים בשילוב המשך עלייה בסיכון האינפלציוני מחזקים ציפיות לעליית ריבית ומובילים לירידות בשוק המניות.
צריכים גם לקחת בחשבון שחשיפה למניות בתיקי משקי הבית והמוסדיים עלתה משמעותית בעשור האחרון, במיוחד בשנתיים האחרונות בעיקר על רקע היעדר אלטרנטיבה והתפיסה שכל ירידה במניות זאת הזדמנות קנייה (FOMO, BTD, TINA). הירידות במניות שנמשכת כבר ארבעה חודשים תוך תנודתיות גבוהה שוברת את התפיסות הללו ובשילוב עם יצירת אלטרנטיבה של ריבית חסרת סיכון שמחודש לחודש צפויה להפוך לאטרקטיבית יותר, גורמים להוצאת כספים משוק המניות.
נציין ששיעור המשקיעים הפרטיים בשוק המניות האמריקאי בעלי עמדה "דובית" עלה לרמה הגבוהה מאז 2009. זרימת כספים החוצה מקרנות הנאמנות וה-ETF הייתה בשבוע האחרון החזקה ביותר מאז פרוץ המגפה, דווקא חולשה בסנטימנט של המשקיעים הקמעונאים הייתה יכולה להיות סימן לאפשרות של היפוך המגמה השלילית בשוק, כפי שקרה לא פעם בעבר, אך לאור כלל הנסיבות קשה לראות שזה קורה.
גם הסיכונים האחרים לשוק המניות לא פוחתים:
המלחמה באוקראינה מחריפה ומאיימת לגלוש לאזורים נוספים.
ההאטה בסין מחריפה, כפי שהעידו מדדי מנהלי הרכש שירדו בחדות באפריל מתחת לתחזיות ומצביעים על התכווצות בפעילות. הסינים שלחו בשבוע האחרון רצף הודעות לגבי הכוונות לתמוך בפעילות הכלכלית, אך כל עוד מדיניות הטיפול במגפה לא משתנה, לא ברור איך הם יכולים לצאת מהמצב אליו נקלעו.